Political reporters' posts mentioning Ehud Barak
18 posts since 1 September 2026 on Telegram, Bluesky and YouTube by leading Hebrew and English political reporters, newest first. Posts are shown as published, not translated.
- Amit SegalChannel 12 News
כמו בהתקף חרדה שמתפתח לאיטו, כותבי עיתון "הארץ" ומקביליהם בתנועות המחאה המציאו לעצמם תרחיש אימים ואז ניפחו וניפחו אותו לאורך חודשים. נטען שהבחירות יבוטלו או יידחו באמתלה ביטחונית; שגם אם יתקיימו בסוף, ההצבעה החופשית תסוכל באמצעים אלימים; שאם איכשהו תתאפשר הצבעה חופשית - הממשלה תאסור את ההכרזה על התוצאות; ושגם אם תהיה הכרזה - בריוני הקואליציה יתנפלו על הכנסת וימנעו את המהפך. "קיימת סכנה ממשית שנתניהו וחבריו יעשו הכל כדי לדחות את הבחירות", קבע "הארץ" לפני כמעט שנה. "ואם יקיימו אותן, אנחנו צפויים למעשי זיוף, אלימות ועיוות התוצאות". בשלהי החורף כבר דיווחו שם על "עידוד לאלימות ביום הבחירות בקלפיות רגישות שיסומנו מראש בידי מיליציות ימין של מרדכי דודים למיניהם" (פברואר). כעבור יומיים הפכה ההשערה לעובדה, ומאמר בעיתון כבר קבע ש"הרחוב לא יופקר לחסדי המיליציות הביביסטיות־פאשיסטיות מיסודם של מרדכי דוד, רועי סטאר ורמי בן יהודה". ההפיכה המשטרית (הפעם אמיתית, מסתבר) נועדה להתבצע ביבשה וגם באוויר: "הארץ" דיווח ברצינות גמורה שגורמים בצמרת משרד התחבורה דנים בדרכים "לצמצם ככל הניתן את מספר הטיסות הלא סדירות לישראל בימים שלפני הבחירות לכנסת, בניסיון להקשות על ישראלים להגיע להצביע". איך? כמובן: "על ידי הגבלת מספר רצועות הזמן, הסְלוֹטים, שיוקצו לכל טיסה. רשות שדות התעופה היא זו שמקצה את הסלוטים, ומטוס לא רשאי להמריא ארצה מבלי שקיבל סלוט. אפשרות נוספת היא להגביל את מספרן של הטיסות המגיעות ארצה בשל מצוקת החניה בנמל התעופה בן־גוריון, שנגרמה בשל נוכחות מטוסי התדלוק של ארצות הברית במקום". משהתברר, למרבה האכזבה, שהטיסות נוחתות בזמן ללא הפרעה, התפנו שם להזהיר מ"תסריט שבו הממשלה תכפור בתוצאות הבחירות, וחבריה יסרבו לפנות את מקומם". אהוד ברק, ראש וראשון להפצת תבהלה, אפילו הקים ארגון חשאי של קשישים אשכנזים בעלי עבר ביטחוני, זאת כדי להגן מתרחיש שבו "נתניהו או אנשיו ידאגו לשלוח אנשים לפרוץ לכנסת ביום הבחירות ויציתו פתקי הצבעה שיגיעו מהקלפיות כדי לחבל בדמוקרטיה". בפרוש עלינו כנסת חדשה, האם אפשר לבקש להרפות מעט מזריעת הפאניקה חסרת הבסיס? שבענו ממצעדי שפחות מגוחכים, נשים עדיין מורשות לצעוד ברחובות ישראל ללא הפרעה, הג'ינג'ים טרם חוסלו ברוב מקרי ושמאלנים לא נכלאו. כמובן, אין לאבד תקווה: יום אחד, אולי באמת כל זה יקרה. לטור המלא >>> https://www.israelhayom.co.il/magazine/hashavua/article/21740270#
Translation Like a slowly developing panic attack, the writers of Haaretz and their counterparts in the protest movements invented a horror scenario for themselves and then inflated and inflated it over months. It was claimed that the elections would be cancelled or postponed on a security pretext; that even if they were eventually held, free voting would be thwarted by violent means; that if somehow free voting were allowed - the government would ban the announcement of the results; and that even if there were an announcement - coalition thugs would storm the Knesset and prevent the upheaval. "There is a real danger that Netanyahu and his friends will do everything to postpone the elections," Haaretz declared almost a year ago. "And if they hold them, we can expect acts of fraud, violence and distortion of the results." By late winter they were already reporting there on "encouragement of violence on election day at sensitive polling stations to be marked in advance by right-wing militias of Mordechai Davids of all sorts" (February). Two days later the hypothesis became fact, and an article in the paper already declared that "the street will not be abandoned to the mercy of the Bibist-fascist militias founded by Mordechai David, Roy Star and Rami Ben Yehuda". The regime coup (this time a real one, it turns out) was meant to be carried out on land and in the air too: Haaretz reported in all seriousness that senior officials at the Transportation Ministry were discussing ways "to reduce as much as possible the number of irregular flights to Israel in the days before the Knesset elections, in an attempt to make it harder for Israelis to come and vote". How? Of course: "by limiting the number of time slots allocated to each flight. The Airports Authority is the one that allocates the slots, and a plane may not take off for Israel without receiving a slot. Another option is to limit the number of flights arriving in Israel due to the parking shortage at Ben Gurion Airport, caused by the presence of US refueling planes there". When it turned out, to their great disappointment, that the flights were landing on time without interference, they turned there to warning of a "scenario in which the government denies the election results, and its members refuse to vacate their seats". Ehud Barak, first and foremost among panic-spreaders, even set up a secret organization of elderly Ashkenazim with security backgrounds, in order to guard against a scenario in which "Netanyahu or his people will make sure to send people to break into the Knesset on election day and set fire to ballots arriving from the polling stations in order to sabotage democracy". As a new Knesset is about to begin, may we ask for a little letup in the sowing of baseless panic? We've had enough of ridiculous handmaid marches; women are still allowed to walk Israel's streets undisturbed, redheads have yet to be wiped out by a random majority, and leftists have not been jailed. Of course, one must not lose hope: one day, maybe all this really will happen. For the full column >>> https://www.israelhayom.co.il/magazine/hashavua/article/21740270#
- Yinon MagalChannel 14
אהוד ברק: נתניהו הוא שביקש מקטאר לשחד את המצביעים שיצביעו לרע"ם💊
Translation Ehud Barak: It was Netanyahu who asked Qatar to bribe voters to vote for Ra'am💊
- Yinon MagalChannel 14
מה קורה עם הגדעונים של אהוד ברק? מישהו יכול לעדכן?
Translation What's going on with Ehud Barak's Gideons? Can anyone update?
- Yaki AdamkerKan News
עוד פנינים של יואב אדומי, מספר 2 של הנדל: - ח״כ פוגל מעוצמה יהודית הוא ״פאשיסט״. תוקף את כל מהלכי הממשלה והקואליציה לחיזוק הביטחון, ובין היתר הכשרת מאחזים ואישור 10,000 יחידות דיור ביו״ש. - דברים של אהוד ברק נגד הרפורמה המשפטית הם ״דברים חשובים״ והיא תהפוך את ישראל לדיקטטורה.
Translation More gems from Yoav Adomi, Hendel's No. 2: - MK Fogel of Otzma Yehudit is a "fascist". Attacks all the moves of the government and coalition to strengthen security, including legalizing outposts and approving 10,000 housing units in Judea and Samaria. - Ehud Barak's statements against the judicial reform are "important statements" and it will turn Israel into a dictatorship.
- Tamir MoragChannel 14
מיליציית "הגדעונים" שמקימים אהוד ברק, גלעד שר, יורם יובל ומטורללים נוספים, היא ניסיון פשיסטי אלים להלך אימים על הדמוקרטיה הישראלית, לחתור תחתיה ולחבל בה באלימות. יוזמה כזו, שכוללת איומים לצור על הכנסת ועל בית רה"מ, מחייבת התערבות מיידית של המחלקה היהודית בשב"כ, פירוק ההתארגנות וחקירת האנשים שעומדים מאחוריה. אנשים שהיו מקדמים יוזמה דומה מימין כבר היו נעלמים מזמן במרתפי השב"כ. זיני חייב לפעול כאן ללא מורא וללא איפה ואיפה.
Translation The "Gideonites" militia being set up by Ehud Barak, Gilad Sher, Yoram Yuval and other lunatics is a violent fascist attempt to terrorize Israeli democracy, to undermine it and sabotage it violently. Such an initiative, which includes threats to besiege the Knesset and the Prime Minister's residence, requires immediate intervention by the Shin Bet's Jewish Division, dismantling of the organization and investigation of the people behind it. People who promoted a similar initiative from the right would long ago have disappeared into the Shin Bet's basements. Zini must act here without fear and without double standards.
- Yinon MagalChannel 14
#ינוניוז_סלבס אהוד ברק בדרך להטיל מצור על הכנסת
Translation #ינוניוז_סלבס Ehud Barak on his way to lay siege to the Knesset
- Yaron Avraham & Yanir Cozin
*יו״ר מפלגת ישראל ביתנו, ח״כ אביגדור ליברמן:* גדי איזנקוט - בני גנץ 2 קמפיין "המפלגה הגדולה" שמנהל איזנקוט לא נועד להעביר קול אחד מגוש המשתמטים לגוש המשרתים, אלא נועד לשתות קולות בתוך הגוש עצמו. זה מנוגד לחלוטין להסכמות בין ראשי הגוש במפגש האחרון ב- 26.9, פוגע באחדות השורות ומעלה שאלה אחת פשוטה: מה עומד מאחורי המהלך הזה? ככל שעובר הזמן התמונה הולכת ומתבהרת. גדי איזנקוט מתכנן את היום שאחרי הבחירות, ומה שמעניין אותו הוא לא להיות המפלגה הגדולה בגוש המשרתים, אלא להיות גדול מהליכוד ולהגיע מעמדת כוח למשא ומתן להקמת ממשלה עם נתניהו. כשאני שומע את השר מיקי זוהר מדבר על אפשרות לשיתוף פעולה עם איזנקוט, קורא את הפרסומים על יוזמת הנשיא הרצוג להקמת ממשלת נתניהו-איזנקוט ושומע את התדרוכים מהבית הלבן, הדברים מתחילים להתחבר. גם העמדות של אנשי איזנקוט בסוגיות הגיוס והחוקה מחזקות את החשש הזה. בעבר איזנקוט כבר הגדיר את ש"ס כ"מפלגה עם מרכיבים ציוניים רחבים מאוד" ובמקביל מתווה הגיוס שלו כולל דיחוי של עד 3% ממחזור הגיוס - כ- 4,500 לומדים בשנה והקמת מנהלת שתקבע מי הם לומדי תורה. המשמעות של זה שמה שהיה הוא שיהיה - הפטור מגיוס לצה"ל לא יבוטל. ישראל ביתנו לעומת זאת, מאוד עקבית בנושא הזה הרבה לפני שאיזנקוט חלם להיכנס לפוליטיקה. גיוס לכולם וחוקה לישראל אינם סיסמת בחירות מבחינתנו. כבר ב-2019 סירבנו להצטרף לקואליציה, למרות לחצים ופיתויים, בגלל חוק הגיוס. גם הטענות, שעמדות ישראל ביתנו נועדו "להכשיל הקמת ממשלה בראשות איזנקוט", הן חסרות בסיס. אנחנו לא משנים את העקרונות שלנו לפי הסקרים ולא מתאימים אותם לצורכי משא ומתן קואליציוני. אנחנו מאוד ברורים בעמדותינו, לפני הבחירות ואחרי הבחירות. אותו הדבר נכון גם ביחס למפלגות הערביות. מאז טבח 7 באוקטובר חזרתי והבהרתי: ישראל ביתנו לא תשב בקואליציה שתלויה ברע"ם או במשותפת - לא בתמיכה ישירה ולא בתמיכה עקיפה. ומי שצריך תזכורת למה, שיסתכל על העובדות. ב-7 בינואר 2024 חתם ח"כ עופר כסיף על עצומה שתמכה בתביעה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל לבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, שבה הואשמה ישראל ברצח עם ופשעים נגד האנושות. וב-8 באוקטובר 2026, בראיון ל-i24NEWS, נשאל ח"כ יאסר חוג'יראת מרע"ם שאלה פשוטה: האם חמאס הוא ארגון טרור? התשובה שלו היתה: "זה ארגון שחלק ממנו הוא ארגון של צדקה, ויש חלק שהוא יותר אחראי לקבל זכות קיום וזכות הכרה כמדינה". אני חוזר ואומר בצורה הברורה ביותר: מי שרוצה להקים ממשלה ולהסתמך על כסיף וחוג'יראת - שיבושם לו. ישראל ביתנו לא תהיה שם. המסקנה שלי מההתנהלות של איזנקוט היא שהוא חותר להקמת ממשלה עם נתניהו, גולדקנופף ודרעי, ומשאיר את האפשרות של ממשלת מיעוט על השולחן כאמצעי לחץ על נתניהו כדי להיות ראשון ברוטציה. לצערי, אני רואה כאן הרבה יותר אמביציה אישית מרצון אמיתי לתקן את העוולות של ממשלת המשתמטים. הדרך לסכל את התרחיש הזה היא אחת: ארבע מפלגות הגוש חייבות להשיג רוב מוצק, כזה שיאפשר להקים ממשלה ציונית וליברלית וימנע מאיזנקוט להציל את נתניהו בפעם השנייה. לצערי, חוסר הניסיון הפוליטי של גדי מזכיר תופעה שכבר ראינו בעבר אצל רמטכ"לים שנכנסו לפוליטיקה. מיגאל ידין, דרך אהוד ברק ועד בני גנץ - דרגות וניסיון צבאי אינם תחליף לניסיון פוליטי. אפילו יצחק רבין, לאחר הקדנציה הראשונה שלו כראש ממשלה, נזקק לשנים ארוכות כדי לחזור, לצבור ניסיון ולהיבחר מחדש. לכן, אחרי ארבע שנים של ממשלת משתמטים, אחרי מלחמה קשה בכל כך הרבה חזיתות ואחרי המחיר הכבד ששילמנו, אסור לנו להחמיץ את ההזדמנות להחליף את הממשלה הגרועה בתולדות מדינת ישראל. יש ציבור גדול שרוצה הנהגה ציונית ליברלית ואחראית, שמעמידה במרכז את מי שמשרתים, עובדים ונושאים בנטל. אני מאמין בציבור הישראלי, אני מאמין בגוש המשרתים ואני מאמין שב-27 באוקטובר ננצח וננצח בגדול. https://x.com/avigdorliberman/status/2111011463758246265?s=46
Translation *Yisrael Beiteinu chairman, MK Avigdor Liberman:* Gadi Eisenkot - Benny Gantz 2 The "big party" campaign Eisenkot is running is not meant to move a single vote from the draft-dodgers' bloc to the bloc of those who serve, but to drain votes within the bloc itself. This completely contradicts the understandings between the bloc's leaders at the last meeting on 26.9, harms unity and raises one simple question: what is behind this move? As time passes the picture is becoming clearer. Gadi Eisenkot is planning the day after the election, and what interests him is not being the biggest party in the bloc of those who serve, but being bigger than Likud and coming from a position of strength to negotiations on forming a government with Netanyahu. When I hear Minister Miki Zohar talking about the possibility of cooperation with Eisenkot, read the reports about President Herzog's initiative to form a Netanyahu-Eisenkot government and hear the briefings from the White House, things start to connect. The positions of Eisenkot's people on the draft and constitution issues also reinforce this concern. In the past Eisenkot already defined Shas as "a party with very broad Zionist elements", and at the same time his draft framework includes deferring up to 3% of the draft cohort - about 4,500 students a year - and setting up an administration that will determine who the Torah students are. What this means is that what was is what will be - the exemption from IDF service will not be abolished. Yisrael Beiteinu, by contrast, has been very consistent on this issue long before Eisenkot dreamed of entering politics. Draft for all and a constitution for Israel are not an election slogan for us. Already in 2019 we refused to join the coalition, despite pressures and temptations, because of the draft law. The claims that Yisrael Beiteinu's positions are intended "to thwart the formation of a government headed by Eisenkot" are also baseless. We don't change our principles according to the polls and don't adapt them to the needs of coalition negotiations. We are very clear in our positions, before the election and after the election. The same is true regarding the Arab parties. Since the October 7 massacre I have repeatedly made clear: Yisrael Beiteinu will not sit in a coalition that depends on Ra'am or the Joint List - neither with direct support nor with indirect support. And whoever needs a reminder why should look at the facts. On January 7, 2024, MK Ofer Cassif signed a petition supporting the lawsuit South Africa filed against Israel at the International Court of Justice in The Hague, in which Israel was accused of genocide and crimes against humanity. And on October 8, 2026, in an interview with i24NEWS, Ra'am MK Yasser Hujeirat was asked a simple question: Is Hamas a terrorist organization? His answer was: "It is an organization part of which is a charity organization, and there is a part that is more responsible for receiving the right to exist and the right to recognition as a state". I say again in the clearest way: whoever wants to form a government and rely on Cassif and Hujeirat - good luck to them. Yisrael Beiteinu will not be there. My conclusion from Eisenkot's conduct is that he is working toward forming a government with Netanyahu, Goldknopf and Deri, and keeping the option of a minority government on the table as a means of pressure on Netanyahu in order to be first in the rotation. Unfortunately, I see here much more personal ambition than a genuine desire to correct the wrongs of the draft-dodgers' government. There is one way to thwart this scenario: the bloc's four parties must achieve a solid majority, one that will allow forming a Zionist and liberal government and prevent Eisenkot from saving Netanyahu a second time. Unfortunately, Gadi's lack of political experience recalls a phenomenon we have already seen in the past with chiefs of staff who entered politics. From Yigael Yadin, through Ehud Barak to Benny Gantz - ranks and military experience are no substitute for political experience. Even Yitzhak Rabin, after his first term as prime minister, needed many long years to come back, gain experience and be re-elected. Therefore, after four years of a draft-dodgers' government, after a hard war on so many fronts and after the heavy price we paid, we must not miss the opportunity to replace the worst government in the history of the State of Israel. There is a large public that wants a Zionist, liberal and responsible leadership, which puts at the center those who serve, work and carry the burden. I believe in the Israeli public, I believe in the bloc of those who serve, and I believe that on October 27 we will win, and win big. https://x.com/avigdorliberman/status/2111011463758246265?s=46
- Michael ShemeshKan News
יו״ר מפלגת ישראל ביתנו, ח״כ אביגדור ליברמן: גדי איזנקוט - בני גנץ 2 קמפיין "המפלגה הגדולה" שמנהל איזנקוט לא נועד להעביר קול אחד מגוש המשתמטים לגוש המשרתים, אלא נועד לשתות קולות בתוך הגוש עצמו. זה מנוגד לחלוטין להסכמות בין ראשי הגוש במפגש האחרון ב- 26.9, פוגע באחדות השורות ומעלה שאלה אחת פשוטה: מה עומד מאחורי המהלך הזה? ככל שעובר הזמן התמונה הולכת ומתבהרת. גדי איזנקוט מתכנן את היום שאחרי הבחירות, ומה שמעניין אותו הוא לא להיות המפלגה הגדולה בגוש המשרתים, אלא להיות גדול מהליכוד ולהגיע מעמדת כוח למשא ומתן להקמת ממשלה עם נתניהו. כשאני שומע את השר מיקי זוהר מדבר על אפשרות לשיתוף פעולה עם איזנקוט, קורא את הפרסומים על יוזמת הנשיא הרצוג להקמת ממשלת נתניהו-איזנקוט ושומע את התדרוכים מהבית הלבן, הדברים מתחילים להתחבר. גם העמדות של אנשי איזנקוט בסוגיות הגיוס והחוקה מחזקות את החשש הזה. בעבר איזנקוט כבר הגדיר את ש"ס כ"מפלגה עם מרכיבים ציוניים רחבים מאוד" ובמקביל מתווה הגיוס שלו כולל דיחוי של עד 3% ממחזור הגיוס - כ- 4,500 לומדים בשנה והקמת מנהלת שתקבע מי הם לומדי תורה. המשמעות של זה שמה שהיה הוא שיהיה - הפטור מגיוס לצה"ל לא יבוטל. ישראל ביתנו לעומת זאת, מאוד עקבית בנושא הזה הרבה לפני שאיזנקוט חלם להיכנס לפוליטיקה. גיוס לכולם וחוקה לישראל אינם סיסמת בחירות מבחינתנו. כבר ב-2019 סירבנו להצטרף לקואליציה, למרות לחצים ופיתויים, בגלל חוק הגיוס. גם הטענות, שעמדות ישראל ביתנו נועדו "להכשיל הקמת ממשלה בראשות איזנקוט", הן חסרות בסיס. אנחנו לא משנים את העקרונות שלנו לפי הסקרים ולא מתאימים אותם לצורכי משא ומתן קואליציוני. אנחנו מאוד ברורים בעמדותינו, לפני הבחירות ואחרי הבחירות. אותו הדבר נכון גם ביחס למפלגות הערביות. מאז טבח 7 באוקטובר חזרתי והבהרתי: ישראל ביתנו לא תשב בקואליציה שתלויה ברע"ם או במשותפת - לא בתמיכה ישירה ולא בתמיכה עקיפה. ומי שצריך תזכורת למה, שיסתכל על העובדות. ב-7 בינואר 2024 חתם ח"כ עופר כסיף על עצומה שתמכה בתביעה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל לבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, שבה הואשמה ישראל ברצח עם ופשעים נגד האנושות. וב-8 באוקטובר 2026, בראיון ל-i24NEWS, נשאל ח"כ יאסר חוג'יראת מרע"ם שאלה פשוטה: האם חמאס הוא ארגון טרור? התשובה שלו היתה: "זה ארגון שחלק ממנו הוא ארגון של צדקה, ויש חלק שהוא יותר אחראי לקבל זכות קיום וזכות הכרה כמדינה". אני חוזר ואומר בצורה הברורה ביותר: מי שרוצה להקים ממשלה ולהסתמך על כסיף וחוג'יראת - שיבושם לו. ישראל ביתנו לא תהיה שם. המסקנה שלי מההתנהלות של איזנקוט היא שהוא חותר להקמת ממשלה עם נתניהו, גולדקנופף ודרעי, ומשאיר את האפשרות של ממשלת מיעוט על השולחן כאמצעי לחץ על נתניהו כדי להיות ראשון ברוטציה. לצערי, אני רואה כאן הרבה יותר אמביציה אישית מרצון אמיתי לתקן את העוולות של ממשלת המשתמטים. הדרך לסכל את התרחיש הזה היא אחת: ארבע מפלגות הגוש חייבות להשיג רוב מוצק, כזה שיאפשר להקים ממשלה ציונית וליברלית וימנע מאיזנקוט להציל את נתניהו בפעם השנייה. לצערי, חוסר הניסיון הפוליטי של גדי מזכיר תופעה שכבר ראינו בעבר אצל רמטכ"לים שנכנסו לפוליטיקה. מיגאל ידין, דרך אהוד ברק ועד בני גנץ - דרגות וניסיון צבאי אינם תחליף לניסיון פוליטי. אפילו יצחק רבין, לאחר הקדנציה הראשונה שלו כראש ממשלה, נזקק לשנים ארוכות כדי לחזור, לצבור ניסיון ולהיבחר מחדש. לכן, אחרי ארבע שנים של ממשלת משתמטים, אחרי מלחמה קשה בכל כך הרבה חזיתות ואחרי המחיר הכבד ששילמנו, אסור לנו להחמיץ את ההזדמנות להחליף את הממשלה הגרועה בתולדות מדינת ישראל. יש ציבור גדול שרוצה הנהגה ציונית ליברלית ואחראית, שמעמידה במרכז את מי שמשרתים, עובדים ונושאים בנטל. אני מאמין בציבור הישראלי, אני מאמין בגוש המשרתים ואני מאמין שב-27 באוקטובר ננצח וננצח בגדול. https://x.com/avigdorliberman/status/2111011463758246265?s=46
Translation Yisrael Beiteinu chairman, MK Avigdor Liberman: Gadi Eisenkot - Benny Gantz 2 The "big party" campaign Eisenkot is running is not meant to move a single vote from the draft-dodgers' bloc to the bloc of those who serve, but to drain votes within the bloc itself. This completely contradicts the understandings between the bloc's leaders at the last meeting on 26.9, harms unity and raises one simple question: what is behind this move? As time passes the picture is becoming clearer. Gadi Eisenkot is planning the day after the election, and what interests him is not being the biggest party in the bloc of those who serve, but being bigger than Likud and coming from a position of strength to negotiations on forming a government with Netanyahu. When I hear Minister Miki Zohar talking about the possibility of cooperation with Eisenkot, read the reports about President Herzog's initiative to form a Netanyahu-Eisenkot government and hear the briefings from the White House, things start to connect. The positions of Eisenkot's people on the draft and constitution issues also reinforce this concern. In the past Eisenkot already defined Shas as "a party with very broad Zionist elements", and at the same time his draft framework includes deferring up to 3% of the draft cohort - about 4,500 students a year - and setting up an administration that will determine who the Torah students are. What this means is that what was is what will be - the exemption from IDF service will not be abolished. Yisrael Beiteinu, by contrast, has been very consistent on this issue long before Eisenkot dreamed of entering politics. Draft for all and a constitution for Israel are not an election slogan for us. Already in 2019 we refused to join the coalition, despite pressures and temptations, because of the draft law. The claims that Yisrael Beiteinu's positions are intended "to thwart the formation of a government headed by Eisenkot" are also baseless. We don't change our principles according to the polls and don't adapt them to the needs of coalition negotiations. We are very clear in our positions, before the election and after the election. The same is true regarding the Arab parties. Since the October 7 massacre I have repeatedly made clear: Yisrael Beiteinu will not sit in a coalition that depends on Ra'am or the Joint List - neither with direct support nor with indirect support. And whoever needs a reminder why should look at the facts. On January 7, 2024, MK Ofer Cassif signed a petition supporting the lawsuit South Africa filed against Israel at the International Court of Justice in The Hague, in which Israel was accused of genocide and crimes against humanity. And on October 8, 2026, in an interview with i24NEWS, Ra'am MK Yasser Hujeirat was asked a simple question: Is Hamas a terrorist organization? His answer was: "It is an organization part of which is a charity organization, and there is a part that is more responsible for receiving the right to exist and the right to recognition as a state". I say again in the clearest way: whoever wants to form a government and rely on Cassif and Hujeirat - good luck to them. Yisrael Beiteinu will not be there. My conclusion from Eisenkot's conduct is that he is working toward forming a government with Netanyahu, Goldknopf and Deri, and keeping the option of a minority government on the table as a means of pressure on Netanyahu in order to be first in the rotation. Unfortunately, I see here much more personal ambition than a genuine desire to correct the wrongs of the draft-dodgers' government. There is one way to thwart this scenario: the bloc's four parties must achieve a solid majority, one that will allow forming a Zionist and liberal government and prevent Eisenkot from saving Netanyahu a second time. Unfortunately, Gadi's lack of political experience recalls a phenomenon we have already seen in the past with chiefs of staff who entered politics. From Yigael Yadin, through Ehud Barak to Benny Gantz - ranks and military experience are no substitute for political experience. Even Yitzhak Rabin, after his first term as prime minister, needed many long years to come back, gain experience and be re-elected. Therefore, after four years of a draft-dodgers' government, after a hard war on so many fronts and after the heavy price we paid, we must not miss the opportunity to replace the worst government in the history of the State of Israel. There is a large public that wants a Zionist, liberal and responsible leadership, which puts at the center those who serve, work and carry the burden. I believe in the Israeli public, I believe in the bloc of those who serve, and I believe that on October 27 we will win, and win big. https://x.com/avigdorliberman/status/2111011463758246265?s=46
- Nadav Elimelechi24NEWS (Hebrew)
יו״ר מפלגת ישראל ביתנו, ח״כ אביגדור ליברמן: גדי איזנקוט - בני גנץ 2 קמפיין "המפלגה הגדולה" שמנהל איזנקוט לא נועד להעביר קול אחד מגוש המשתמטים לגוש המשרתים, אלא נועד לשתות קולות בתוך הגוש עצמו. זה מנוגד לחלוטין להסכמות בין ראשי הגוש במפגש האחרון ב- 26.9, פוגע באחדות השורות ומעלה שאלה אחת פשוטה: מה עומד מאחורי המהלך הזה? ככל שעובר הזמן התמונה הולכת ומתבהרת. גדי איזנקוט מתכנן את היום שאחרי הבחירות, ומה שמעניין אותו הוא לא להיות המפלגה הגדולה בגוש המשרתים, אלא להיות גדול מהליכוד ולהגיע מעמדת כוח למשא ומתן להקמת ממשלה עם נתניהו. כשאני שומע את השר מיקי זוהר מדבר על אפשרות לשיתוף פעולה עם איזנקוט, קורא את הפרסומים על יוזמת הנשיא הרצוג להקמת ממשלת נתניהו-איזנקוט ושומע את התדרוכים מהבית הלבן, הדברים מתחילים להתחבר. גם העמדות של אנשי איזנקוט בסוגיות הגיוס והחוקה מחזקות את החשש הזה. בעבר איזנקוט כבר הגדיר את ש"ס כ"מפלגה עם מרכיבים ציוניים רחבים מאוד" ובמקביל מתווה הגיוס שלו כולל דיחוי של עד 3% ממחזור הגיוס - כ- 4,500 לומדים בשנה והקמת מנהלת שתקבע מי הם לומדי תורה. המשמעות של זה שמה שהיה הוא שיהיה - הפטור מגיוס לצה"ל לא יבוטל. ישראל ביתנו לעומת זאת, מאוד עקבית בנושא הזה הרבה לפני שאיזנקוט חלם להיכנס לפוליטיקה. גיוס לכולם וחוקה לישראל אינם סיסמת בחירות מבחינתנו. כבר ב-2019 סירבנו להצטרף לקואליציה, למרות לחצים ופיתויים, בגלל חוק הגיוס. גם הטענות, שעמדות ישראל ביתנו נועדו "להכשיל הקמת ממשלה בראשות איזנקוט", הן חסרות בסיס. אנחנו לא משנים את העקרונות שלנו לפי הסקרים ולא מתאימים אותם לצורכי משא ומתן קואליציוני. אנחנו מאוד ברורים בעמדותינו, לפני הבחירות ואחרי הבחירות. אותו הדבר נכון גם ביחס למפלגות הערביות. מאז טבח 7 באוקטובר חזרתי והבהרתי: ישראל ביתנו לא תשב בקואליציה שתלויה ברע"ם או במשותפת - לא בתמיכה ישירה ולא בתמיכה עקיפה. ומי שצריך תזכורת למה, שיסתכל על העובדות. ב-7 בינואר 2024 חתם ח"כ עופר כסיף על עצומה שתמכה בתביעה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל לבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, שבה הואשמה ישראל ברצח עם ופשעים נגד האנושות. וב-8 באוקטובר 2026, בראיון ל-i24NEWS, נשאל ח"כ יאסר חוג'יראת מרע"ם שאלה פשוטה: האם חמאס הוא ארגון טרור? התשובה שלו היתה: "זה ארגון שחלק ממנו הוא ארגון של צדקה, ויש חלק שהוא יותר אחראי לקבל זכות קיום וזכות הכרה כמדינה". אני חוזר ואומר בצורה הברורה ביותר: מי שרוצה להקים ממשלה ולהסתמך על כסיף וחוג'יראת - שיבושם לו. ישראל ביתנו לא תהיה שם. המסקנה שלי מההתנהלות של איזנקוט היא שהוא חותר להקמת ממשלה עם נתניהו, גולדקנופף ודרעי, ומשאיר את האפשרות של ממשלת מיעוט על השולחן כאמצעי לחץ על נתניהו כדי להיות ראשון ברוטציה. לצערי, אני רואה כאן הרבה יותר אמביציה אישית מרצון אמיתי לתקן את העוולות של ממשלת המשתמטים. הדרך לסכל את התרחיש הזה היא אחת: ארבע מפלגות הגוש חייבות להשיג רוב מוצק, כזה שיאפשר להקים ממשלה ציונית וליברלית וימנע מאיזנקוט להציל את נתניהו בפעם השנייה. לצערי, חוסר הניסיון הפוליטי של גדי מזכיר תופעה שכבר ראינו בעבר אצל רמטכ"לים שנכנסו לפוליטיקה. מיגאל ידין, דרך אהוד ברק ועד בני גנץ - דרגות וניסיון צבאי אינם תחליף לניסיון פוליטי. אפילו יצחק רבין, לאחר הקדנציה הראשונה שלו כראש ממשלה, נזקק לשנים ארוכות כדי לחזור, לצבור ניסיון ולהיבחר מחדש. לכן, אחרי ארבע שנים של ממשלת משתמטים, אחרי מלחמה קשה בכל כך הרבה חזיתות ואחרי המחיר הכבד ששילמנו, אסור לנו להחמיץ את ההזדמנות להחליף את הממשלה הגרועה בתולדות מדינת ישראל. יש ציבור גדול שרוצה הנהגה ציונית ליברלית ואחראית, שמעמידה במרכז את מי שמשרתים, עובדים ונושאים בנטל. אני מאמין בציבור הישראלי, אני מאמין בגוש המשרתים ואני מאמין שב-27 באוקטובר ננצח וננצח בגדול.
Translation Yisrael Beiteinu chairman, MK Avigdor Liberman: Gadi Eisenkot - Benny Gantz 2 The "big party" campaign Eisenkot is running is not meant to move a single vote from the draft-dodgers' bloc to the bloc of those who serve, but to drain votes within the bloc itself. This completely contradicts the understandings between the bloc's leaders at the last meeting on 26.9, harms unity and raises one simple question: what is behind this move? As time passes the picture is becoming clearer. Gadi Eisenkot is planning the day after the election, and what interests him is not being the biggest party in the bloc of those who serve, but being bigger than Likud and coming from a position of strength to negotiations on forming a government with Netanyahu. When I hear Minister Miki Zohar talking about the possibility of cooperation with Eisenkot, read the reports about President Herzog's initiative to form a Netanyahu-Eisenkot government and hear the briefings from the White House, things start to connect. The positions of Eisenkot's people on the draft and constitution issues also reinforce this concern. In the past Eisenkot already defined Shas as "a party with very broad Zionist elements", and at the same time his draft framework includes deferring up to 3% of the draft cohort - about 4,500 students a year - and setting up an administration that will determine who the Torah students are. What this means is that what was is what will be - the exemption from IDF service will not be abolished. Yisrael Beiteinu, by contrast, has been very consistent on this issue long before Eisenkot dreamed of entering politics. Draft for all and a constitution for Israel are not an election slogan for us. Already in 2019 we refused to join the coalition, despite pressures and temptations, because of the draft law. The claims that Yisrael Beiteinu's positions are intended "to thwart the formation of a government headed by Eisenkot" are also baseless. We don't change our principles according to the polls and don't adapt them to the needs of coalition negotiations. We are very clear in our positions, before the election and after the election. The same is true regarding the Arab parties. Since the October 7 massacre I have repeatedly made clear: Yisrael Beiteinu will not sit in a coalition that depends on Ra'am or the Joint List - neither with direct support nor with indirect support. And whoever needs a reminder why should look at the facts. On January 7, 2024, MK Ofer Cassif signed a petition supporting the lawsuit South Africa filed against Israel at the International Court of Justice in The Hague, in which Israel was accused of genocide and crimes against humanity. And on October 8, 2026, in an interview with i24NEWS, Ra'am MK Yasser Hujeirat was asked a simple question: Is Hamas a terrorist organization? His answer was: "It is an organization part of which is a charity organization, and there is a part that is more responsible for receiving the right to exist and the right to recognition as a state". I say again in the clearest way: whoever wants to form a government and rely on Cassif and Hujeirat - good luck to them. Yisrael Beiteinu will not be there. My conclusion from Eisenkot's conduct is that he is working toward forming a government with Netanyahu, Goldknopf and Deri, and keeping the option of a minority government on the table as a means of pressure on Netanyahu in order to be first in the rotation. Unfortunately, I see here much more personal ambition than a genuine desire to correct the wrongs of the draft-dodgers' government. There is one way to thwart this scenario: the bloc's four parties must achieve a solid majority, one that will allow forming a Zionist and liberal government and prevent Eisenkot from saving Netanyahu a second time. Unfortunately, Gadi's lack of political experience recalls a phenomenon we have already seen in the past with chiefs of staff who entered politics. From Yigael Yadin, through Ehud Barak to Benny Gantz - ranks and military experience are no substitute for political experience. Even Yitzhak Rabin, after his first term as prime minister, needed many long years to come back, gain experience and be re-elected. Therefore, after four years of a draft-dodgers' government, after a hard war on so many fronts and after the heavy price we paid, we must not miss the opportunity to replace the worst government in the history of the State of Israel. There is a large public that wants a Zionist, liberal and responsible leadership, which puts at the center those who serve, work and carry the burden. I believe in the Israeli public, I believe in the bloc of those who serve, and I believe that on October 27 we will win, and win big.
- Amit SegalChannel 12 News
There is only one way to prevent this scenario: **The four parties of our bloc must secure a solid majority—one that will make it possible to establish a Zionist, liberal government and prevent Eisenkot from saving Netanyahu for a second time.** Unfortunately, Gadi’s lack of political experience reminds me of a phenomenon we have already witnessed among former IDF chiefs of staff who entered politics. From Yigael Yadin, through Ehud Barak, to Benny Gantz—military rank and military experience are no substitute for political experience. Even Yitzhak Rabin, following his first term as prime minister, needed many years to return, gain experience, and win reelection. Therefore, after four years of a government of draft dodgers, after a difficult war on so many fronts, and after the heavy price we have paid, we must not miss the opportunity to replace the worst government in the history of the State of Israel. There is a large segment of the public that wants responsible, liberal Zionist leadership—leadership that puts those who serve, work, and shoulder the burden at the center of its priorities. **I believe in the Israeli public.** **I believe in the bloc of those who serve.** **And I believe that on October 27, we will win—and we will win big.** Original post: https://x.com/avigdorliberman/status/2111011463758246265?s=46
- Amit SegalChannel 12 News
יו״ר מפלגת ישראל ביתנו, ח״כ אביגדור ליברמן: גדי איזנקוט - בני גנץ 2 קמפיין "המפלגה הגדולה" שמנהל איזנקוט לא נועד להעביר קול אחד מגוש המשתמטים לגוש המשרתים, אלא נועד לשתות קולות בתוך הגוש עצמו. זה מנוגד לחלוטין להסכמות בין ראשי הגוש במפגש האחרון ב- 26.9, פוגע באחדות השורות ומעלה שאלה אחת פשוטה: מה עומד מאחורי המהלך הזה? ככל שעובר הזמן התמונה הולכת ומתבהרת. גדי איזנקוט מתכנן את היום שאחרי הבחירות, ומה שמעניין אותו הוא לא להיות המפלגה הגדולה בגוש המשרתים, אלא להיות גדול מהליכוד ולהגיע מעמדת כוח למשא ומתן להקמת ממשלה עם נתניהו. כשאני שומע את השר מיקי זוהר מדבר על אפשרות לשיתוף פעולה עם איזנקוט, קורא את הפרסומים על יוזמת הנשיא הרצוג להקמת ממשלת נתניהו-איזנקוט ושומע את התדרוכים מהבית הלבן, הדברים מתחילים להתחבר. גם העמדות של אנשי איזנקוט בסוגיות הגיוס והחוקה מחזקות את החשש הזה. בעבר איזנקוט כבר הגדיר את ש"ס כ"מפלגה עם מרכיבים ציוניים רחבים מאוד" ובמקביל מתווה הגיוס שלו כולל דיחוי של עד 3% ממחזור הגיוס - כ- 4,500 לומדים בשנה והקמת מנהלת שתקבע מי הם לומדי תורה. המשמעות של זה שמה שהיה הוא שיהיה - הפטור מגיוס לצה"ל לא יבוטל. ישראל ביתנו לעומת זאת, מאוד עקבית בנושא הזה הרבה לפני שאיזנקוט חלם להיכנס לפוליטיקה. גיוס לכולם וחוקה לישראל אינם סיסמת בחירות מבחינתנו. כבר ב-2019 סירבנו להצטרף לקואליציה, למרות לחצים ופיתויים, בגלל חוק הגיוס. גם הטענות, שעמדות ישראל ביתנו נועדו "להכשיל הקמת ממשלה בראשות איזנקוט", הן חסרות בסיס. אנחנו לא משנים את העקרונות שלנו לפי הסקרים ולא מתאימים אותם לצורכי משא ומתן קואליציוני. אנחנו מאוד ברורים בעמדותינו, לפני הבחירות ואחרי הבחירות. אותו הדבר נכון גם ביחס למפלגות הערביות. מאז טבח 7 באוקטובר חזרתי והבהרתי: ישראל ביתנו לא תשב בקואליציה שתלויה ברע"ם או במשותפת - לא בתמיכה ישירה ולא בתמיכה עקיפה. ומי שצריך תזכורת למה, שיסתכל על העובדות. ב-7 בינואר 2024 חתם ח"כ עופר כסיף על עצומה שתמכה בתביעה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל לבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, שבה הואשמה ישראל ברצח עם ופשעים נגד האנושות. וב-8 באוקטובר 2026, בראיון ל-i24NEWS, נשאל ח"כ יאסר חוג'יראת מרע"ם שאלה פשוטה: האם חמאס הוא ארגון טרור? התשובה שלו היתה: "זה ארגון שחלק ממנו הוא ארגון של צדקה, ויש חלק שהוא יותר אחראי לקבל זכות קיום וזכות הכרה כמדינה". אני חוזר ואומר בצורה הברורה ביותר: מי שרוצה להקים ממשלה ולהסתמך על כסיף וחוג'יראת - שיבושם לו. ישראל ביתנו לא תהיה שם. המסקנה שלי מההתנהלות של איזנקוט היא שהוא חותר להקמת ממשלה עם נתניהו, גולדקנופף ודרעי, ומשאיר את האפשרות של ממשלת מיעוט על השולחן כאמצעי לחץ על נתניהו כדי להיות ראשון ברוטציה. לצערי, אני רואה כאן הרבה יותר אמביציה אישית מרצון אמיתי לתקן את העוולות של ממשלת המשתמטים. הדרך לסכל את התרחיש הזה היא אחת: ארבע מפלגות הגוש חייבות להשיג רוב מוצק, כזה שיאפשר להקים ממשלה ציונית וליברלית וימנע מאיזנקוט להציל את נתניהו בפעם השנייה. לצערי, חוסר הניסיון הפוליטי של גדי מזכיר תופעה שכבר ראינו בעבר אצל רמטכ"לים שנכנסו לפוליטיקה. מיגאל ידין, דרך אהוד ברק ועד בני גנץ - דרגות וניסיון צבאי אינם תחליף לניסיון פוליטי. אפילו יצחק רבין, לאחר הקדנציה הראשונה שלו כראש ממשלה, נזקק לשנים ארוכות כדי לחזור, לצבור ניסיון ולהיבחר מחדש. לכן, אחרי ארבע שנים של ממשלת משתמטים, אחרי מלחמה קשה בכל כך הרבה חזיתות ואחרי המחיר הכבד ששילמנו, אסור לנו להחמיץ את ההזדמנות להחליף את הממשלה הגרועה בתולדות מדינת ישראל. יש ציבור גדול שרוצה הנהגה ציונית ליברלית ואחראית, שמעמידה במרכז את מי שמשרתים, עובדים ונושאים בנטל. אני מאמין בציבור הישראלי, אני מאמין בגוש המשרתים ואני מאמין שב-27 באוקטובר ננצח וננצח בגדול. https://x.com/avigdorliberman/status/2111011463758246265?s=46
Translation Yisrael Beiteinu chairman, MK Avigdor Liberman: Gadi Eisenkot - Benny Gantz 2 The "big party" campaign Eisenkot is running is not meant to move a single vote from the draft-dodgers' bloc to the bloc of those who serve, but to drain votes within the bloc itself. This completely contradicts the understandings between the bloc's leaders at the last meeting on 26.9, harms unity and raises one simple question: what is behind this move? As time passes the picture is becoming clearer. Gadi Eisenkot is planning the day after the election, and what interests him is not being the biggest party in the bloc of those who serve, but being bigger than Likud and coming from a position of strength to negotiations on forming a government with Netanyahu. When I hear Minister Miki Zohar talking about the possibility of cooperation with Eisenkot, read the reports about President Herzog's initiative to form a Netanyahu-Eisenkot government and hear the briefings from the White House, things start to connect. The positions of Eisenkot's people on the draft and constitution issues also reinforce this concern. In the past Eisenkot already defined Shas as "a party with very broad Zionist elements", and at the same time his draft framework includes deferring up to 3% of the draft cohort - about 4,500 students a year - and setting up an administration that will determine who the Torah students are. What this means is that what was is what will be - the exemption from IDF service will not be abolished. Yisrael Beiteinu, by contrast, has been very consistent on this issue long before Eisenkot dreamed of entering politics. Draft for all and a constitution for Israel are not an election slogan for us. Already in 2019 we refused to join the coalition, despite pressures and temptations, because of the draft law. The claims that Yisrael Beiteinu's positions are intended "to thwart the formation of a government headed by Eisenkot" are also baseless. We don't change our principles according to the polls and don't adapt them to the needs of coalition negotiations. We are very clear in our positions, before the election and after the election. The same is true regarding the Arab parties. Since the October 7 massacre I have repeatedly made clear: Yisrael Beiteinu will not sit in a coalition that depends on Ra'am or the Joint List - neither with direct support nor with indirect support. And whoever needs a reminder why should look at the facts. On January 7, 2024, MK Ofer Cassif signed a petition supporting the lawsuit South Africa filed against Israel at the International Court of Justice in The Hague, in which Israel was accused of genocide and crimes against humanity. And on October 8, 2026, in an interview with i24NEWS, Ra'am MK Yasser Hujeirat was asked a simple question: Is Hamas a terrorist organization? His answer was: "It is an organization part of which is a charity organization, and there is a part that is more responsible for receiving the right to exist and the right to recognition as a state". I say again in the clearest way: whoever wants to form a government and rely on Cassif and Hujeirat - good luck to them. Yisrael Beiteinu will not be there. My conclusion from Eisenkot's conduct is that he is working toward forming a government with Netanyahu, Goldknopf and Deri, and keeping the option of a minority government on the table as a means of pressure on Netanyahu in order to be first in the rotation. Unfortunately, I see here much more personal ambition than a genuine desire to correct the wrongs of the draft-dodgers' government. There is one way to thwart this scenario: the bloc's four parties must achieve a solid majority, one that will allow forming a Zionist and liberal government and prevent Eisenkot from saving Netanyahu a second time. Unfortunately, Gadi's lack of political experience recalls a phenomenon we have already seen in the past with chiefs of staff who entered politics. From Yigael Yadin, through Ehud Barak to Benny Gantz - ranks and military experience are no substitute for political experience. Even Yitzhak Rabin, after his first term as prime minister, needed many long years to come back, gain experience and be re-elected. Therefore, after four years of a draft-dodgers' government, after a hard war on so many fronts and after the heavy price we paid, we must not miss the opportunity to replace the worst government in the history of the State of Israel. There is a large public that wants a Zionist, liberal and responsible leadership, which puts at the center those who serve, work and carry the burden. I believe in the Israeli public, I believe in the bloc of those who serve, and I believe that on October 27 we will win, and win big. https://x.com/avigdorliberman/status/2111011463758246265?s=46
- Tamir MoragChannel 14
מופע האימים של גליה אלבין הוא רק תזכורת לאמת ידועה, שמוכרת כבר עשרות שנים: מה"צ'חצ'חים" של דודו טופז, דרך "מנשקי הקמעות" של יאיר גרבוז ועד לרזי ברקאי, שאמר במילים מפורשות כי "גם אם ביבי הולך הבעיה של הביביסטים נשארת" - מדובר במאבק הישרדות אלים של אליטה שגוססת באיטיות, טבולה בגזענות ועיוורת משנאה. כל שאר הטיעונים המתחלפים (שוד הגז, הקורונה, השחיתות, הרפורמה, החטופים) הם עבורה אינסטרומנטים שראשיה מנצלים בציניות כדי להוליך שולל את הציבור ולגייס לשורותיהם אידיוטים שימושיים - רבים מהם, למרבה העצב, אותם אנשים בדיוק שעבור ראשי הכת הגזענית הזו הם "בבונים" או צאצאי "בבונים". זיכרו את התוכנית השטנית של אהוד ברק, שאמר בשיחה עם ג'פרי אפשטיין כי בעתיד יהיה צורך להביא לישראל עולים "ממדינות איכותיות" במקום אלה שמדינת ישראל "נאלצה להביא" מצפון אפריקה וממדינות ערב, וכך להשביח את הגנום הישראלי. כל הדברים הללו נשמעים דמיוניים, כאילו נלקחו מסדרה על הרייך השלישי, אבל כולם קרו כאן, אצלנו, במציאות. ביום הבחירות כל אחד יצטרך להחליט אם הוא חלק מהזוהמה המטורללת הזו - או חלק מעצירת הטירוף.
Translation Galia Albin's horror show is just a reminder of a known truth, familiar for decades: From Dudu Topaz's "chach-chachim," through Yair Garbuz's "amulet kissers," to Razi Barkai, who said explicitly that "even if Bibi goes, the problem of the Bibists remains" - this is a violent struggle for survival by a slowly dying elite, steeped in racism and blind with hatred. All the other shifting arguments (the gas robbery, the corona, the corruption, the reform, the hostages) are for it instruments that its leaders cynically exploit to mislead the public and recruit useful idiots to their ranks - many of whom, sadly, are exactly the same people who for the heads of this racist cult are "baboons" or descendants of "baboons." Remember Ehud Barak's satanic plan, who said in a conversation with Jeffrey Epstein that in the future it would be necessary to bring immigrants to Israel "from quality countries" instead of those the State of Israel "was forced to bring" from North Africa and the Arab countries, and thereby improve the Israeli genome. All these things sound imaginary, as if taken from a series about the Third Reich, but they all happened here, among us, in reality. On election day everyone will have to decide whether they are part of this deranged filth - or part of stopping the madness.
- Tamir MoragChannel 14
אביגדור ליברמן אומר הערב כי אם גוש האופוזיציה ינצח בבחירות, "נדרוש את חקירת לשכת ראש הממשלה על בגידה במדינת ישראל בזמן מלחמה". העונש הקבוע בחוק העונשין על העבירה שמייחס ליברמן לנתניהו ולאנשי לשכתו הוא מוות או מאסר עולם. אתמול, חשף ישי פרידמן כי אהוד ברק, יורם יובל וגלעד שר עוסקים בהקמת מיליציה בשם "הגדעונים", שמתכננת לצור על הכנסת ועל בית רה"מ "אם הימין יגנוב את הבחירות". אלה לא תופעות מהשוליים הסהרוריים של המחנה - אלה ראשי המחנה הזה ומנהיגיו. תבינו מה הם מתכננים לכם - צאו להצביע כדי לעצור את הטירוף ולהציל את המדינה מהכת המסוכנת הזו.
Translation Avigdor Liberman says tonight that if the opposition bloc wins the elections, "we will demand an investigation of the Prime Minister's Office for treason against the State of Israel in wartime." The penalty set in the Penal Law for the offense Liberman attributes to Netanyahu and his office staff is death or life imprisonment. Yesterday, Ishay Friedman revealed that Ehud Barak, Yoram Yuval and Gilead Sher are working to establish a militia called "the Gideonites," which plans to besiege the Knesset and the Prime Minister's residence "if the right steals the elections." These are not phenomena from the lunatic fringes of that camp - these are that camp's heads and leaders. Understand what they are planning for you - go out and vote to stop the madness and save the country from this dangerous cult.
- Shimon RiklinChannel 14 (Now 14)
השמאל מגלה לתדהמתו בשבוע האחרון שני דברים; 1. משפט נתניהו מועיל לנתניהו. הקמפיין של נתניהו כותב את עצמו מתוך המציאות שזימנה את מנדלבליט להעיד שבועיים לפני הבחירות. ואיך העדות הזו שמה ללעג את כל המשפט הזה והדיווחים עליו בשנים האחרונות 2. הקמפיין על ההתרעות על פלישת החמאס ב 7/10 מועיל לנתניהו. כל קמפיין ״הוא קיבל התרעה״ מתנפץ לרסיסים. נתניהו לא רק שנחלש הוא דווקא מתחזק. מסתבר שהציבור פחות מתעניין מתי התעורר נתניהו ויותר ויותר מנסה להבין מדוע שותק הצבא מדוע לא עודכנו משתתפי הנובה ישובי העוטף וחיילי צהל על הגדר על ידי רונן בר שטוען שהוא התריע מפני מלחמה. שני האירועים הללו הם שני צדדים של אותו מטבע: אליטה קטנה ושבעה לא מוכנה לקבל את תוצאות הבחירות (מישהו כבר מוכן לשלוח עזרה נפשית לאהוד ברק?) ועשתה הכל כדי למרוד בשלטון הנבחר. את האליטה הזו יש להפיץ לכל רוח שמעון ריקלין https://t.me/ShimonRiklin
Translation Over the past week the left has discovered, to its astonishment, two things; 1. The Netanyahu trial benefits Netanyahu. Netanyahu's campaign writes itself out of the reality that summoned Mandelblit to testify two weeks before the elections. And how this testimony makes a mockery of this whole trial and of the reporting on it in recent years 2. The campaign about the warnings of the Hamas invasion on 7/10 benefits Netanyahu. Every “he received a warning” campaign is shattered to pieces. Netanyahu is not only not weakening, he is actually getting stronger. It turns out the public is less interested in when Netanyahu woke up and more and more trying to understand why the army was silent, why the Nova participants, the Gaza-border communities and the IDF soldiers on the fence were not updated by Ronen Bar, who claims he warned of a war. These two events are two sides of the same coin: a small, sated elite that is not willing to accept the election results (is anyone ready yet to send psychological help to Ehud Barak?) and did everything to rebel against the elected government. This elite must be scattered to the winds Shimon Riklin https://t.me/ShimonRiklin
- Tamir MoragChannel 14
האזנתי עכשיו לפרסום של ישי פרידמן המעולה על התוכנית המטורללת של אהוד ברק, גלעד שר ויורם יובל להקים כוח פעולה אלים בשם "הגדעונים", שיצור על הכנסת במקרה שהימין "יגנוב את הבחירות". מעבר לעובדה שכל אחד מהאנשים הללו, ושותפיהם התימהונים, זקוק לעזרה מקצועית דחופה, חשוב להבין שהתוכנית הפסיכית שלהם היא על פניו חלק מהיערכות לקראת ניסיון לבטל באלימות את תוצאות הבחירות במקרה שיפסידו בהן.
Translation I just listened to the excellent Ishay Friedman's report on the deranged plan of Ehud Barak, Gilad Sher and Yoram Yuval to set up a violent action force called "the Gideonites," which would besiege the Knesset in case the right "steals the elections." Beyond the fact that each of these people, and their eccentric partners, needs urgent professional help, it is important to understand that their psychotic plan is, on its face, part of preparations for an attempt to violently overturn the election results in case they lose.
- Yinon MagalChannel 14
*שר הביטחון ישראל כ"ץ:* אני הייתי זה שכחבר כנסת באופוזיציה מול ממשלתו של אהוד ברק העברתי את התיקון לחוק הבחירות לכנסת, שקובע שיחיד או סיעה שתומכים, במפורש או במשתמע בפעילות טרור או במאבק מזוין נגד מדינת ישראל, לא יוכלו להתמודד לכנסת. גם אז כולם צעקו ואני עשיתי. עתרתי לפסול את בל"ד בראשות עזמי בשארה, שקרא לחיזבאללה לתקוע כידונים בגבם של חיילי צה"ל הנסוגים מלבנון, והיועץ המשפטי לממשלה רובינשטיין תמך בבקשתי וגם ועדת הבחירות אישרה - אבל בג"צ ברוב של 7 מול 4 ביטל את ההחלטה. לא הרבה זמן לאחר מכן בשארה התגלה כבוגד וברח לקטאר. בל"ד היא אותה בל"ד ולצערי גם בג"צ הוא אותו בג"צ - וגם כעת חיכו עד שבוגד כמו שחאדה יפרוש מעצמו כדי לא לפגוע בגוש השמאל בבחירות - במקום לפסול אותו בפסק דין תקדימי ומהדהד.
Translation *Defense Minister Israel Katz:* I was the one who, as an opposition MK facing Ehud Barak's government, passed the amendment to the Knesset Elections Law, which stipulates that an individual or faction that supports, explicitly or implicitly, terrorist activity or armed struggle against the State of Israel will not be able to run for the Knesset. Back then too everyone shouted and I did. I petitioned to disqualify Balad, headed by Azmi Bishara, who called on Hezbollah to stick bayonets in the backs of IDF soldiers withdrawing from Lebanon, and Attorney General Rubinstein supported my request and the Elections Committee also approved - but the High Court, by a majority of 7 to 4, overturned the decision. Not long after that, Bishara was revealed as a traitor and fled to Qatar. Balad is the same Balad and unfortunately the High Court is also the same High Court - and now too they waited until a traitor like Shehadeh would withdraw on his own so as not to hurt the left-wing bloc in the elections - instead of disqualifying him in a precedent-setting and resounding ruling.
- Yinon MagalChannel 14
בשמאל טוענים עכשיו שראש שבכ פוליטי גינה פוליטית ערוץ טלויזיה מקצועי ואובייקטיבי (תבהלה 12) אז קבלו את רשימת ראשי מערכת הביטחון שאף לא אחד מהם היה פוליטי! *רמטכ״לים:* 1. אהוד ברק 2. בוגי יעלון 3. דן חלוץ 4. גבי אשכנזי 5. בני גנץ 6. גדי אייזנקוט 7. אמנון ליפקין שחק ז״ל *מוסד:* 8. תמיר פרדו 9. אפרים הלוי 10. עמירם לוין 11. רם בן ברק 12. דני יתום *שב״כ:* 13. יעקב פרי 14. כרמי גילון 15. עמי איילון 16. יובל דיסקין 17. נדב ארגמן 18. יורם כהן 19. רונן בר *אמ״ן:* 20. עמוס מלכא 21. עמוס גלעד 22. עמוס ידלין 23. תמיר היימן 24. אהרון זאבי פרקש 25. אהרון חליווה *מפכ״לים:* 33. שלמה אהרונישקי 34. רפי פלד 35. משה קראדי 36. אסף חפץ 37. רוני אלשייך
Translation The left is now claiming that a political Shin Bet chief politically condemned a professional and objective TV channel (Panic 12) So here's the list of heads of the security establishment, not one of whom was political! *Chiefs of Staff:* 1. Ehud Barak 2. Bogie Ya'alon 3. Dan Halutz 4. Gabi Ashkenazi 5. Benny Gantz 6. Gadi Eisenkot 7. Amnon Lipkin-Shahak, of blessed memory *Mossad:* 8. Tamir Pardo 9. Efraim Halevy 10. Amiram Levin 11. Ram Ben Barak 12. Danny Yatom *Shin Bet:* 13. Yaakov Peri 14. Carmi Gillon 15. Ami Ayalon 16. Yuval Diskin 17. Nadav Argaman 18. Yoram Cohen 19. Ronen Bar *Military Intelligence:* 20. Amos Malka 21. Amos Gilad 22. Amos Yadlin 23. Tamir Hayman 24. Aharon Zeevi-Farkash 25. Aharon Haliva *Police Commissioners:* 33. Shlomo Aharonishky 34. Rafi Peled 35. Moshe Karadi 36. Assaf Hefetz 37. Roni Alsheich
- Shimon RiklinChannel 14 (Now 14)
קראתי בחג את הספרון שהוציא אהוד ברק ״סיפור אנטבה״ ולראשונה מזה שנים הוא מדבר בטון ענייני ומדוד ודווקא בגלל זה הוא חושף את צפונות נפשו ומתגלה כגיבור טראגי של דרמה יוונית. יותר משהוא מסביר מדוע התעכב מוקי בצר בהסתערות על הטרמינל או כיצד הצילו את המצב אמיר עופר ואמנון פלד הוא מספר למעשה על 3 הקנאות שלו במשפחת נתניהו: הקנאה הראשונה: יוני נתניהו היה הסגן שלו. הוא עזר לו למצוא דירה. עזר לו בסיירת מטכ״ל ובניגוד לו שנחשב המפקד הכי טוב של הסיירת את יוני רצו להדיח מספר קצינים ששרתו תחתיו. אבל מי קיבל בסוף תהילת עולם? על שם מי נקרא מבצע הקומנדו המסעיר ביותר בהיסטוריה? יוני נתניהו. וכך כותב ברק: ״לא מעט הרהרתי באותן שעות במקריות שבה בוחר המוות את קורבנותיו מבין אלה ההולכים ראשונים בשדה הקרב.. והרי אני הייתי צריך להיות שם. בדיוק במקום בו נהרג יוני. עד שנעקרתי מתוך הכוח רק 30 שעות לפני ההמראה״. אלו משפטים עתירי משקל ולדעתי גם תסכול. בהספד שנשא ברק ליוני ביום השלושים למותו אמר: ״הביטוי היותר חזק של הקיום אינו זרימת הזמן לאורך חייו של אדם (כלומר כמה אדם חי) אלא אוסף החותמות שהוא מטביע על הסובבים אותו מכח אישיותו ומעשיו. ויוני הגיבור המת מאנטבה יזכר לעד כלוחם הבולט של סיירת מטכ״ל וכמי שהשאיר חותמת אדירה של אומץ דבקות במטרה נאמנות ודוגמא אישית ועד היום אנשים מעריצים את מכתביו. וזה אוכל את אהוד ברק ומציץ מכל פינה בספר שבו הוא מנסה להקטין את דמותו של יוני נתניהו הקנאה השנייה: ראש הממשלה נתניהו מסביר מדי פעם לסביבה שלו שהקנאה של אהוד ברק בו נובעת מכך שהוא ביבי שסיים את השירות ביחידה בלי להיות המפקד שלה מכהן כל כך הרבה שנים כראש ממשלה בניגוד לכהונה הקצרה של ברק. בעיני הספרון של ברק חושף קודם כל את הקנאה ליוני המת שגנב לו את התהילה של הלוחם המעוטר של היחידה ואז בביבי החי שגנב לו את התהילה כראש הממשלה המכהן והמוצלח מכולם. רק ככה אפשר להסביר את גודל האובססיה לביבי. את ההדרדרות לתמיכה באלימות ואת איבוד המצפן הערכי שלו. מילא אח אחד. גם האח השני? הקנאה השלישית: האובססיה של אהוד ברק משתקפת בספרון בכמות ההתייחסות למשפחת נתניהו וגם לאב המשפחה פרופסור נתניהו. וכך כותב ברק: ״אמרתי פעם לנאווה ששלושת בני נתניהו נראים לי אינטליגנטים אמביציוזים חדים מעמיקים ומפותחים בהרבה מעבר לגילם. אבל לפחות לשניים שהכרתי יוני וביבי יחס מיוחד אחר משל כולנו אל הורינו. בעניין היחס לאב המשפחה שניהם נידמו כנערים בראשית גיל ההתבגרות״ מדהים לראות איך ברק מתקשה להבין שזה בדיוק סוד כוחם של השניים. בניגוד לו שבא מעולם ישן נחריבה הם שמרו על המסורת של המשפחה עמוד השדרה של המשפחה וקו החשיבה שלה כפי שהתווה האב. וזה בעיני עיקר כוחם מעבר לכשרונות והיכולות שהיו להם. לברק לא חסר כשרון שכל ויכולת. חסרה לו ההליכה בשם האב כפי שהדגימו בני נתניהו. חסרה לו גם המסורת היהודית בת אלפי השנים שהייתה חלק מאותו עולם שהוא וחבריו בעטו בה. האם חשבון הנפש שצץ בספרון הזה יגרום לאהוד ברק לחזור לימים שהיה איש רציני לוחם ומפקד ? גם אם הסיכוי לכך קטן אני מקווה שכן שמעון ריקלין https://t.me/ShimonRiklin
Translation Over the holiday I read the booklet Ehud Barak published, "The Entebbe Story," and for the first time in years he speaks in a matter-of-fact, measured tone, and precisely because of that he reveals his innermost soul and emerges as the tragic hero of a Greek drama. More than explaining why Muki Betser held up the assault on the terminal, or how Amir Ofer and Amnon Peled saved the situation, he is actually telling about his 3 jealousies of the Netanyahu family: The first jealousy: Yoni Netanyahu was his deputy. He helped him find an apartment. He helped him in Sayeret Matkal, and unlike Barak, who was considered the best commander the unit ever had, several officers who served under Yoni wanted him removed. But who got eternal glory in the end? Who is the most thrilling commando operation in history named after? Yoni Netanyahu. And so Barak writes: "I reflected quite a bit in those hours on the randomness with which death chooses its victims from among those who go first on the battlefield.. after all, I was supposed to be there. Exactly in the place where Yoni was killed. Until I was pulled out of the force just 30 hours before takeoff." These are weighty sentences, and in my opinion also frustrated ones. In the eulogy Barak gave for Yoni on the thirtieth day after his death, he said: "The strongest expression of existence is not the flow of time over a person's life (that is, how long a person lived) but the collection of imprints he stamps on those around him by force of his personality and deeds." And Yoni, the dead hero of Entebbe, will be remembered forever as the outstanding fighter of Sayeret Matkal and as someone who left a tremendous imprint of courage, determination, loyalty and personal example, and to this day people admire his letters. And that eats at Ehud Barak and peeks out from every corner of the book, in which he tries to diminish the figure of Yoni Netanyahu The second jealousy: Prime Minister Netanyahu explains to those around him from time to time that Ehud Barak's jealousy of him stems from the fact that he, Bibi, who finished his service in the unit without being its commander, has served so many years as prime minister, unlike Barak's short term. In my eyes, Barak's booklet first of all reveals the jealousy of the dead Yoni, who stole from him the glory of the unit's decorated fighter, and then of the living Bibi, who stole from him the glory of being the serving prime minister and the most successful of them all. Only this can explain the extent of the obsession with Bibi. The deterioration into supporting violence and the loss of his moral compass. Never mind one brother. The second brother too? The third jealousy: Ehud Barak's obsession is reflected in the booklet in the number of references to the Netanyahu family and also to the family's father, Professor Netanyahu. And so Barak writes: "I once told Nava that the three Netanyahu sons seemed to me intelligent, ambitious, sharp, deep and developed far beyond their age. But at least the two I knew, Yoni and Bibi, had a special relationship toward their parents, different from the rest of us. In terms of their relationship to the father of the family, both seemed like boys at the start of adolescence." It's amazing to see how Barak struggles to understand that this is exactly the secret of the two's strength. Unlike him, who came from an "old world we shall destroy," they preserved the family's tradition, the family's backbone and its line of thinking as laid out by the father. And that, in my eyes, is their main strength, beyond the talents and abilities they had. Barak doesn't lack talent, intelligence or ability. What he lacks is walking in the father's name, as the Netanyahu sons demonstrated. He also lacks the thousands-of-years-old Jewish tradition that was part of that world he and his friends kicked away. Will the soul-searching that pops up in this booklet make Ehud Barak return to the days when he was a serious man, a fighter and a commander? Even if the chance of that is small, I hope so Shimon Riklin https://t.me/ShimonRiklin