Chili Tropper

Latest news

1. החשש בגוש השינוי מרשימת איזנקוט, ותגובתו: "היחיד שצריך להיות בלחץ מעריקים זה נתניהו"

   Translation The change bloc's fear about Eisenkot's list, and his response: "The only one who should be worried about defectors is Netanyahu"

   HEYnet·11 Oct 2026, 17:36
2. ״היינו צריכים יותר מהר לזהות את זה שנתניהו לא רוצה שותפות אמיתית״: חילי טרופר מודה

   Translation "We should have identified faster that Netanyahu does not want real partnership": Hili Tropper admits

   HEIsrael Hayom (Hebrew)·11 Oct 2026, 10:50
3. "היתה בגידה?": התשובה שהיממה את חילי טרופר - והתגובה שלו

   Translation "Was there treason?": The answer that stunned Hili Tropper - and his response

   HEIsrael Hayom (Hebrew)·8 Oct 2026, 18:53Archived copy
4. הרכש הטרי של איזנקוט: "לא פוסלים את מפלגות הקואליציה כל עוד מסכימים לעקרונות היסוד"

   Translation Eisenkot's fresh recruit: "We are not disqualifying coalition parties as long as they agree to the basic principles"

   HEMaariv·30 Sept 2026, 06:00
5. ראש חץ של 4 מפלגות - וזאת שתישאר בחוץ: גדי איזנקוט הציג את המתווה הפוליטי שלו

   Translation Spearhead of 4 parties - and the one that will remain out: Gadi Eisenkot presented his political outline

   HEMaariv·7 Sept 2026, 18:19
6. בחירות 2026: רשימת מפלגת ישר לכנסת ה-26 בראשות גדי איזנקוט

   Translation Elections 2026: The Yashar party's list for the 26th Knesset headed by Gadi Eisenkot

   HEMaariv·7 Sept 2026, 15:19
7. אחרי פיצוץ המגעים ועזיבת טרופר: כחול לבן נערכת לריצה עצמאית - אלה השמות שנבחנים

   Translation After the collapse of talks and Tropper's departure: Blue and White prepares for an independent run - these are the names being considered

   HEWalla·7 Sept 2026, 00:43
8. סקר דרמטי: אחרי נטישת טרופר והחיבור החדש של הנדל - גוש נתניהו מוביל על איזנקוט

   Translation Dramatic poll: After Tropper's departure and Hendel's new merger - Netanyahu bloc leads Eisenkot

   HEWalla·6 Sept 2026, 20:52
9. באופוזיציה חשדו בגנץ ונתניהו – ואז טרופר שלף אס מהשרוול

   Translation In the opposition they suspected Gantz and Netanyahu – then Tropper pulled an ace from his sleeve

   HEMaariv·6 Sept 2026, 18:32
10. אחרי הפיצול מטרופר: יועז הנדל מתאחד עם פרופ׳ ירון זליכה

    Translation After the split from Tropper: Yoaz Hendel unites with Prof. Yaron Zelekha

    HEi24NEWS (Hebrew)·6 Sept 2026, 17:23

All 152 articles mentioning Chili Tropper →

Posts by Chili Tropper

1. חילי טרופר Chili Tropper

   הרב לנדו אומר שעדיף היה שהמדינה לא תקום. אריה דרעי דואג להורי המשתמטים, ולא להורי המשרתים. הבחירות הן על ברית המשרתים מול ברית המשתמטים. צפו בקטע מתוך הריאיון שלי אמש ב-"פגוש את העיתונות": https://www.instagram.com/reel/DeV--kEtsfY/?psln=MWFuNXNydmxqbTZqcg== https://www.facebook.com/share/r/1C79iqqG8v/?mibextid=wwXIfr

   Translation Rabbi Landau says it would have been better if the state had not been established. Aryeh Deri takes care of the parents of draft dodgers, and not the parents of those who serve. The election is about the alliance of those who serve versus the alliance of the draft dodgers. Watch a clip from my interview last night on "Meet the Press": https://www.instagram.com/reel/DeV--kEtsfY/?psln=MWFuNXNydmxqbTZqcg== https://www.facebook.com/share/r/1C79iqqG8v/?mibextid=wwXIfr

   Telegram11 Oct 2026, 09:13 ↗
2. חילי טרופר Chili Tropper

   השבוע נסעתי עם ג'סיקה, בת הזוג של בן שמעוני הגיבור, לעוטף. ב-7 באוקטובר, בדיוק שלוש שנים אחרי, נסענו במסלול האחרון של בן ז"ל, שהציל מבלים רבים ממסיבת הנובה. בן נכנס שוב ושוב עם רכבו לכבישים שורצי המחבלים כדי להציל מבלים, שאת רובם כלל לא הכיר. כשהוא בשיחה עם ג'סיקה וסמוך לכניסה לעלומים נתקל בן במארב של מחבלים ונרצח. עצרנו בנקודה המדויקת בה נפגע, כשג'סיקה משחזרת את הרגעים האחרונים. בן אומר לבת זוגו, שיש מולו מחבלים ואז רק נשמע ירי. בן איננו. רבים אחרים חיים בזכותו. צפו: https://www.instagram.com/reel/DeUlhc-NU17/?vrfl=c3pzbHZyc3I1MXps https://www.facebook.com/share/v/19q3sAkvif/?mibextid=wwXIfr

   Translation This week I traveled with Jessica, the partner of the hero Ben Shimoni, to the Gaza border area. On October 7, exactly three years later, we drove the last route of the late Ben, who saved many partygoers from the Nova party. Ben drove his car again and again onto roads swarming with terrorists to rescue partygoers, most of whom he didn't know at all. While on the phone with Jessica and near the entrance to Alumim, Ben ran into a terrorist ambush and was murdered. We stopped at the exact spot where he was hit, as Jessica reconstructed the last moments. Ben tells his partner that there are terrorists in front of him and then only gunfire is heard. Ben is gone. Many others are alive thanks to him. Watch: https://www.instagram.com/reel/DeUlhc-NU17/?vrfl=c3pzbHZyc3I1MXps https://www.facebook.com/share/v/19q3sAkvif/?mibextid=wwXIfr

   Telegram10 Oct 2026, 20:12 ↗
3. חילי טרופר Chili Tropper

   כל מי ששירת תחת האלוף במיל’ אבי גיל יודע שסימן ההיכר שלו הוא לתת גב מלא למפקדים וללוחמים שתחתיו. זה התבטא גם בשדה הצבאי. אבי, כמפקד דובדבן, תמיד הלך ראשון. הוא התעקש להיות בחוד הכוח, במקום שבו מסוכן ושבו כל האחריות מוטלת על הכתפיים. אבל לגב שנתן ללוחמים היה היבט נוסף וייחודי, אבי נתן גב גם בחיים עצמם. סיפור קטן בפוסט המלא >> https://www.instagram.com/p/DeRwplLNCk9/?exln=MTl3cGNsbmkzOXdqdg== https://www.facebook.com/share/p/1EXc1b8XTZ/?mibextid=wwXIfr

   Translation Everyone who served under Maj. Gen. (res.) Avi Gil knows that his hallmark is giving full backing to the commanders and soldiers under him. This was expressed on the military field too. Avi, as commander of Duvdevan, always went first. He insisted on being at the spearhead of the force, in the place where it's dangerous and where all the responsibility rests on your shoulders. But the backing he gave the soldiers had another unique aspect: Avi gave backing in life itself too. A small story in the full post >> https://www.instagram.com/p/DeRwplLNCk9/?exln=MTl3cGNsbmkzOXdqdg== https://www.facebook.com/share/p/1EXc1b8XTZ/?mibextid=wwXIfr

   Telegram9 Oct 2026, 17:54 ↗
4. חילי טרופר Chili Tropper

   https://www.facebook.com/share/19rJ35BHSC/?mibextid=wwXIfr https://www.instagram.com/p/DeQ4ZMmN_Ta/?srtk=MWFvY2d0N3R6NHh4NQ==

   
   Telegram9 Oct 2026, 09:41 ↗
5. חילי טרופר Chili Tropper

   נשבר הלב על נפילתו של סרן אליאב חיים צפלמוס. אליאב, בן 21 מחיפה, שיחק ואהב כדורגל, ובעיקר אהב את המדינה שעליה הגן. הוא שירת כקצין הנדסה ונפל בדרום לבנון. תנחומים וחיבוק למשפחתו ולחבריו. יהי זכרו של אליאב ברוך. https://www.instagram.com/p/DePp66XNgJ5/?xtok=OG1oemp3ZWJ4Yjh1 https://www.facebook.com/share/19NqYuT1KF/?mibextid=wwXIfr

   Translation Heartbroken over the fall of Captain Eliav Haim Tzaflamos. Eliav, 21, from Haifa, played and loved soccer, and above all loved the country he defended. He served as an engineering officer and fell in southern Lebanon. Condolences and a hug to his family and friends. May Eliav's memory be a blessing. https://www.instagram.com/p/DePp66XNgJ5/?xtok=OG1oemp3ZWJ4Yjh1 https://www.facebook.com/share/19NqYuT1KF/?mibextid=wwXIfr

   
   Telegram8 Oct 2026, 22:12 ↗

What political reporters are posting

1. Ben CaspitMaariv

   תיכף בפגוש: המתקפה החריפה של וינטר נגד נתניהו, חילי טרופר, פינדרוס ברקע המעצרים וההפגנות והפאנל. ערוץ 12 ב-18:00, בואו!

   Translation Coming up on Meet the Press: Winter's harsh attack on Netanyahu, Hili Tropper, Pindrus against the backdrop of the arrests and protests, and the panel. Channel 12 at 18:00, tune in!

   
   Telegram10 Oct 2026, 16:31 ↗
2. Ben CaspitMaariv

   חילי טרופר כותב: מנהיגים צריכים להיות איפה שכואב. לא איפה שנוח. לא רק מעבר לגדרות ולמאבטחים, לא רק עם מי שתומכים בהם, ולא רק מול מצלמה שעורכת את הקטעים. הם צריכים להגיע למקום שבו הכאב נמצא. לשבת עם הישראלים במרחק שרואים את צבע העיניים. וגם את הדמעות. במרחק שכמעט אפשר לשמוע בו את הלמות הלב. הלב השבור. הארץ מלאה השבוע במאות רבות של אזכרות. ענן כבד של צער כמו התיישב היום על העוטף. לאורך כביש 232 נעמדו אינספור משפחות בפינות הזיכרון שהקימו לזכר יקיריהן. בקיבוצים וביישובים התקיימו התכנסויות. זה המקום שבו מנהיגים צריכים להיות. ספק אם חברי הממשלה בכלל הגיעו לעוטף היום. חברי הממשלה שבמשמרת שלה אירע הטבח הנורא. רבים מהם כלל לא התייחסו ליום הזה ברשתות החברתיות. מדהים לראות פוליטיקאים שמרבים לכתוב ולהתייחס גם לזוטות, בוחרים שלא לכתוב מילה ביום אבל. עם שלם נמצא בכאב, ורוב חברי הממשלה כלל לא הגיעו לעין הסערה של הכאב. לחבל הארץ שהתמלא, בדיוק לפני שלוש שנים בדם. מנהיגים מגיעים לאיפה שהכי כואב, גם אם יהיה קשה וגם אם הם יתקלו בכעס. פשוט כי שם צריך להיות. קרוב ללב השבור.

   Translation Hili Tropper writes: Leaders need to be where it hurts. Not where it's comfortable. Not only behind fences and bodyguards, not only with those who support them, and not only in front of a camera that edits the clips. They need to come to the place where the pain is. To sit with Israelis at a distance where you can see the color of their eyes. And the tears too. At a distance where you can almost hear the heartbeat. The broken heart. The country was filled this week with many hundreds of memorial services. A heavy cloud of grief seemed to settle today over the Gaza border communities. Along Route 232 countless families stood at the memorial corners they set up in memory of their loved ones. In the kibbutzim and communities, gatherings were held. This is the place where leaders need to be. It's doubtful whether members of the government came to the Gaza border area at all today. The members of the government on whose watch the terrible massacre occurred. Many of them didn't refer to this day at all on social media. It's astonishing to see politicians who write a lot and comment even on trivialities choosing not to write a word on a day of mourning. An entire nation is in pain, and most members of the government didn't come at all to the eye of the storm of pain. To the region that was filled, exactly three years ago, with blood. Leaders come to where it hurts most, even if it will be hard and even if they encounter anger. Simply because that's where you need to be. Close to the broken heart.

   Telegram7 Oct 2026, 21:58 ↗
3. Amit SegalChannel 12 News

   Hili Tropper, straight: The Supreme Court showed Abu Shehadeh the way out of the Knesset candidate list, and rightly so. This has nothing to do with Netanyahu, but rather with a values-based position shared across nearly the entire Israeli political spectrum. Nevertheless, there is a group in society that insists on viewing every position or move in the political arena through a single lens: Netanyahu. For them, the fact that we supported disqualifying Sami Abu Shehadeh from running for the Knesset, after he expressed support for the October 7 massacre, means that “we are dancing to Netanyahu’s tune.” As if it were impossible that we simply believe that someone who, after the massacre, incites our enemies to continue—“If little Gaza managed to do it, others can do it more simply and effectively”—should not be allowed to serve in Israel’s Knesset. What difference does Netanyahu’s position on the matter make? Isn’t it morally clear enough that such a person should not sit in Israel’s Knesset? The same applies when we say that only those who support eliminating Hamas can serve in the next government. It is immediately claimed that this is “surrendering to Netanyahu’s campaign.” But the world can also be viewed differently. For example, through the eyes of residents of Kfar Aza, Be’eri, and Sderot, whom we promised after October 7 that we would fight Hamas relentlessly. Or through the eyes of the soldiers who fell, and those we are still sending into battle. Does it make sense for people who do not support eliminating Hamas to sit in a government that sends soldiers into battle and makes decisions about the war against Hamas? The same applies to our opposition to the establishment of a Palestinian state. We must not risk a similar outcome, God forbid, in Judea and Samaria as well. People can disagree with our positions. But the attempt to explain them through Netanyahu misses the point.

   Telegram2 Oct 2026, 09:30 ↗
4. Amit SegalChannel 12 News

   חילי טרופר, ישר: העליון סימן לאבו שחאדה את הדרך החוצה מרשימה לכנסת, וטוב שכך. זה לא קשור לנתניהו, אלא לתפיסה ערכית שמתפרסת כמעט על כל הקשת הפוליטית הישראלית. למרות זאת, יש קבוצה בחברה שמתעקשת להביט על כל עמדה או מהלך בשדה הפוליטי דרך משקפת אחת: נתניהו. מבחינתם, העובדה שתמכנו בפסילתו של סמי אבו שחאדה מהתמודדות לכנסת, אחרי שהביע תמיכה בטבח 7 באוקטובר, משמעותה ש״אנחנו מתנהלים לצלילי נתניהו״. כאילו לא ייתכן שאנחנו פשוט חושבים שאסור שבכנסת ישראל יכהן אדם שאחרי הטבח משלהב את אויבינו להמשיך: ״אם עזה הקטנה הצליחה לעשות זאת, אחרים יכולים לעשות זאת באופן פשוט ויעיל יותר״. מה משנה עמדתו של נתניהו בעניין? האם לא בהיר מוסרית מספיק שאדם כזה לא צריך לשבת בכנסת ישראל? כך גם כשאנחנו אומרים שבממשלה הבאה יכולים לשבת רק מי שתומכים בחיסול חמאס. מיד נטען שזו ״כניעה לקמפיין של נתניהו״. אבל אפשר להביט על העולם גם אחרת. למשל, דרך עיניהם של תושבים בכפר עזה, בבארי ובשדרות, שאחרי 7 באוקטובר הבטחנו להם שנילחם בחמאס עד חורמה. או דרך הלוחמים שנפלו, ואלה שאנחנו עדיין שולחים לקרב. האם הגיוני שבממשלה ששולחת לוחמים לשדה הקרב ומקבלת החלטות על המלחמה בחמאס, ישבו מי שאינם תומכים בחיסולו? כך גם ביחס להתנגדות שלנו להקמת מדינה פלסטינית. אסור לקחת סיכון לתוצאה דומה חלילה, גם ביהודה ושומרון. אפשר להתווכח עם העמדות שלנו. אבל הניסיון להסביר אותן דרך נתניהו מחמיץ את העניין.

   Translation Hili Tropper, Yashar: The Supreme Court showed Abu Shehadeh the way out of a Knesset list, and it's good that it did. This has nothing to do with Netanyahu, but with a values-based outlook that spans almost the entire Israeli political spectrum. Despite this, there is a group in society that insists on looking at every position or move in the political field through one lens: Netanyahu. For them, the fact that we supported the disqualification of Sami Abu Shehadeh from running for the Knesset, after he expressed support for the October 7 massacre, means that "we are dancing to Netanyahu's tune." As if it's not possible that we simply think that a person who after the massacre incites our enemies to continue - "If little Gaza managed to do this, others can do it more simply and efficiently" - must not serve in the Knesset of Israel. What difference does Netanyahu's position on the matter make? Isn't it morally clear enough that such a person should not sit in the Knesset of Israel? The same goes when we say that only those who support the elimination of Hamas can sit in the next government. Immediately it's claimed that this is "surrender to Netanyahu's campaign." But one can look at the world differently too. For example, through the eyes of the residents of Kfar Aza, Be'eri and Sderot, whom we promised after October 7 that we would fight Hamas to the bitter end. Or through the fighters who fell, and those we are still sending into battle. Does it make sense that in a government that sends fighters to the battlefield and makes decisions on the war against Hamas, there will sit those who do not support its elimination? The same goes for our opposition to establishing a Palestinian state. We must not risk a similar outcome, God forbid, in Judea and Samaria as well. One can argue with our positions. But the attempt to explain them through Netanyahu misses the point.

   Telegram2 Oct 2026, 09:29 ↗
5. Ben CaspitMaariv

   חילי טרופר כותב: זהו ציוץ של נתניהו בלילה שבין ה28 ל-29 באוקטובר 2023, שלושה שבועות לאחר הטבח. הלילה, בדיוק לפני שלוש שנים, נתניהו כתב "טעיתי" על כך שתקף את בכירי מערכת הביטחון משום שלטענתו לא התריעו בפניו על האסון המתקרב. היום, הוא חזר לתקוף אותם. מתברר, שאצל נתניהו טעות לעולם חוזרת ואפילו באותו תאריך בלוח השנה.

   Translation Chili Tropper writes: This is a tweet by Netanyahu on the night between October 28 and 29, 2023, three weeks after the massacre. Tonight, exactly three years ago, Netanyahu wrote "I was wrong" about having attacked the heads of the security establishment because, he claimed, they did not warn him of the approaching disaster. Today, he went back to attacking them. It turns out that with Netanyahu, a mistake always repeats itself, even on the same date in the calendar.

   
   Telegram28 Sept 2026, 19:38 ↗
6. Yaron Avraham & Yanir Cozin

   פרסום ראשון במהדורה | זה שם מפתיע ומוכר בכל בית בישראל - והוא היה על הכוונת של גדי איזנקוט עד הרגעים האחרונים שלפני הגשת הרשימות, כך אנחנו מספרים הערב לראשונה, במהלך שכלל שיחות והתייעצויות בפורומים מאוד מצומצמים - והשם הזה הוא לא אחר מאשר דובר צה"ל לשעבר, דניאל הגרי. הגרי קיבל החלטה עקרונית לא להצטרף לפוליטיקה, עד הרגע האחרון איזנקוט והגרי בכל זאת דנו באפשרות שהגרי ישובץ ברשימת ישר לכנסת, על רקע הקשר הקרוב ביניהם. הגרי, כך אנחנו יודעים לדווח, היה אמור להיות האס שאיזנקוט שולף (אני מזכיר שהוא הבטיח "הפתעות", זו הייתה ההפתעה). אלא שבסוף - ממש שעות לפני הגשת הרשימות - ההחלטה שהתקבלה היא לא ללכת על זה, תכף נסביר למה אבל קודם בקצרה על הקשר בין השניים: הגרי שימש כעוזרו האישי של איזנקוט כרמטכ"ל במשך שנתיים. איזנקוט היה זה שמינה אותו למפקד שייטת 13 למרות שהגרי לא צמח במסלול הפיקוד הקלאסי של היחידה, היה שם קשר אישי קרוב מאוד, כולל הספד קורע לב של הגרי כדובר צה"ל בהצהרה רשמית כשבנו גל איזנקוט, גל, נפל בלחימה ברצועה. איזנקוט ערך סקר שבו הוא ראה, שיש 2 דמויות שבעצם מביאות מנדטים, גם לרשימה וגם לגוש: האחת היא דניאל הגרי והשנייה היא חילי טרופר. את טרופר הוא שיבץ בסוף ברשימה עם האנשים שלו: אליאסף פרץ, שירה שפירא - במהלך שעוד נראה מה הוא יעשה ברמה הפוליטית ויש בו (לפחות על פניו) סיכון מסוים אם וכאשר איזנקוט ירצה להקים ממשלת מיעוט. לגבי הגרי - למרות הסקרים הברורים והחד משמעיים - ההחלטה סופית שהתקבלה בעיקר על ידו - חרף החיזורים של איזנקוט - היא לא להיכנס לרשימה - גם סיבות אישיות, גם רצון להמשיך בעסקים הפרטיים. וכך, שעות לפני הגשת הרשימה - איזנקוט נאלץ לגנוז את ההכרזה, כשהכרזה אחרת כבר יצאה אל הפועל - המהלך לצירוף טרופר. בשורה התחתונה - סקר אחד ברור שמראה שהגרי מביא מנדטים לגוש ולרשימה לא הבשיל למהלך. סקר אחר ברור אחר - על טרופר - כן הבשיל. זה מה שקרה מאחורי הקלעים ברגעים האחרונים לפני הגשת הרשימות. תגובות: מדניאל הגרי נמסר: כפי שהצהרתי בעבר אין ולא הייתה לי כל כוונה להיכנס לפוליטיקה. מישר של איזנקוט נמסר: לא נמסור פרטים על שיחות פרטיות

   Translation First report on the newscast | It's a surprising name, known in every home in Israel - and it was in Gadi Eisenkot's sights until the last moments before the slates were submitted, as we report this evening for the first time, in a move that included conversations and consultations in very small forums - and that name is none other than former IDF spokesperson Daniel Hagari. Hagari made a principled decision not to join politics; until the last moment Eisenkot and Hagari nonetheless discussed the possibility of Hagari being placed on the Yashar Knesset slate, against the background of the close relationship between them. Hagari, we can report, was supposed to be the ace Eisenkot pulls out (I remind you he promised "surprises," this was the surprise). But in the end - literally hours before the slates were submitted - the decision made was not to go for it; we'll explain why in a moment, but first briefly about the relationship between the two: Hagari served as Eisenkot's personal aide when he was chief of staff for two years. Eisenkot was the one who appointed him commander of Shayetet 13 even though Hagari did not grow up in the unit's classic command track; there was a very close personal relationship there, including a heartbreaking eulogy by Hagari as IDF spokesperson in an official statement when Eisenkot's son, Gal, fell in battle in the Strip. Eisenkot conducted a poll in which he saw that there are 2 figures who actually bring seats, both to the slate and to the bloc: one is Daniel Hagari and the other is Chili Tropper. Tropper he eventually placed on the slate with his people: Eliasaf Peretz, Shira Shapira - in a move whose political effect remains to be seen and which carries (at least on its face) a certain risk if and when Eisenkot wants to form a minority government. As for Hagari - despite the clear and unequivocal polls - the final decision, made mainly by him - despite Eisenkot's courting - was not to join the slate - both for personal reasons and out of a desire to continue in private business. And so, hours before submitting the slate - Eisenkot had to shelve the announcement, while another announcement had already been carried out - the move to bring in Tropper. Bottom line - one clear poll showing that Hagari brings seats to the bloc and the slate did not ripen into a move. Another clear poll - about Tropper - did ripen. That's what happened behind the scenes in the last moments before the slates were submitted. Responses: Daniel Hagari said: As I have stated in the past, I have no and never had any intention of entering politics. Eisenkot's Yashar said: We will not give details of private conversations

   Telegram17 Sept 2026, 20:14 ↗
7. Yehuda SchlesingerWalla

   גוש השינוי מסודר. הכי מסודר שהוא יכול להיות. טרופר בפנים, ארבע מפלגות - מספר זוגי עם הסכמי עודפים בלי להשאיר קולות על הרצפה, וכל המאמצים להוריד את גנץ מהמסלול כבר נעשו, כולל הצעות לתפקידים. כלפי חוץ הם מצליחים לייצר תמונה כמעט אידילית של אחדות. אפילו יאיר גולן כבר שלושה שבועות שותק, או לפחות משתדל לא להניח מטעני צד שמאל בדרכם של חבריו מהימין־מרכז. אין מתקפות פומביות, אין השמצות הדדיות, כולם משדרים יחסים טובים וכבוד הדדי. אפילו קבוצת וואטסאפ משותפת לראשי המטות כבר יש, לצורך תיאומים במקרי הצורך. אבל מאחורי הקלעים התמונה קצת אחרת, בעיקר בין שניים- יאיר לפיד וגדי איזנקוט. כלפי חוץ, יש כבוד, איפוק והימנעות מביקורת קשה. כולם מבינים שמריבות בתוך הגוש מבריחות מצביעים. אלא שמאחורי הקלעים לפיד ואיזנקוט סוחבים לא מעט בבטן זה על זה. הסיפור ביניהם מתחיל עוד ב־2022. אז התנהל משא ומתן רציני בין השניים, ואיזנקוט היה קרוב להצטרף ליש עתיד. דובר על המקום השני ברשימה ועל מקומות 7 ו 25 לאנשים מטעמו. השניים אפילו לחצו ידיים. אלא שברגע האחרון איזנקוט בחר ללכת עם בני גנץ. איזנקוט עצמו הסביר לאחר מכן שההצעה של לפיד הייתה נדיבה יותר, אבל שהוא העריך שלגנץ יש סיכוי טוב יותר להקים ממשלה ולכן בחר ללכת איתו והתייצב במקום השלישי אחרי גדעון סער. לפיד הוא פוליטיקאי שמייחס משמעות גדולה למילה, לחברות ולאמון. ראינו את זה גם בדרך שבה הצליח להחזיק את אנשיו כשהמציאות הפוליטית חייבה אותם לבלוע החלטות קשות בלי מרידות ובלי תרגילים. את הסיפור עם איזנקוט, ובעיקר את לחיצת היד שלא התממשה בסופו של דבר להסכם פוליטי, הוא לא שכח. מעבר למשקעי העבר, יש גם את ההווה. בשבוע החולף צץ לפתע גל של דיווחים, מאמרים ובעיקר פרשנויות שקוראות ליאיר לפיד לפרוש. מאמר ב"הארץ", פטפוט של בן כספית בעניין, ועוד פרשנים ומובילי דעת קהל שהעלו את אותה אפשרות. האם זה מקרי? האם כולם התעוררו באותו שבוע עם אותה מחשבה? או שמישהו במערכת הפוליטית דואג שהרעיון הזה יסתובב בחוץ? ביש עתיד, לפחות, יש מי שחושד שלא מדובר בצירוף מקרים. האצבע המאשימה מופנית לכיוון איזנקוט וסביבתו. וזה כבר לא סיפור על משקעי עבר, על כבוד או על אגו. זה סיפור פוליטי הרבה יותר משמעותי. @@@@@@@@@@@ אחרי סגירת הרשימות, ובזמן שנותר עד הבחירות, עיקר המאמץ של המפלגות יופנה כמובן להעברת מצביעים בין שני הגושים. אבל מתחת לפני השטח יתנהל קרב נוסף, חריף לא פחות: שתיית קולות בתוך הגושים עצמם. איזנקוט ינסה לקחת מצביעים מבנט ומלפיד. בנט ולפיד ינסו לקחת אותם בחזרה מאיזנקוט. לפי בדיקות וסקרים שונים, חלק משמעותי מאוד ממצביעי יש עתיד בעבר עברו כעת לאיזנקוט — בחלק מהבדיקות מדובר בלפחות 40 אחוזים. לפיד לא מתכוון לוותר עליהם. מבחינתו, אלה לא מצביעים אבודים אלא קולות שצריך להחזיר הביתה. וזה חשוב הרבה מעבר לשאלת מספר המנדטים של יש עתיד. כי במידה טגוש השינוי ינצח, השאלה הגדולה של היום שאחרי תהיה מי בתוכו יוכל לדרוש את ראשות הממשלה. יש הבדל דרמטי בין תוצאה שבה איזנקוט מגיע עם 24 מנדטים ובנט ולפיד עם 15 כל אחד, לבין תוצאה שבה איזנקוט מקבל 20 ובנט ולפיד מתקרבים אליו עם 18. בתרחיש הראשון, איזנקוט הוא כמעט בעל הבית. בשני, הכול פתוח. פתאום אפשר לדבר על רוטציה. פתאום בנט וליברמן יכולים להניח על השולחן טיעון אחר: לנו יש ניסיון כראש ממשלה וכשרים בכירים, יחד אנחנו מחזיקים הרבה יותר מנדטים, אנחנו נוביל את הממשלה — ואיזנקוט יקבל את תיק הביטחון. ואלה רק שניים מתוך אינספור תרחישים אפשריים. לכן הקרב בתוך גוש השינוי רק מתחיל. מבחוץ הם יחמיאו זה לזה ויקפידו לא לשבור את הכלים. בפנים הם יילחמו על כל מנדט, משום שכל מנדט שעובר מלפיד לאיזנקוט, מאיזנקוט לבנט או מבנט ללפיד לא משנה בהכרח את גודל הגוש אבל הוא יכול לשנות לחלוטין את מאזן הכוחות בתוכו. ובבחירות האלה, ייתכן שהשאלה הדרמטית לא תהיה רק איזה גוש ניצח. אלא מי ניצח בתוך הגוש שניצח. (טור סופ"ש, וואלה)

   Translation The change bloc is organized. As organized as it can be. Tropper is in, four parties - an even number with surplus-vote agreements without leaving votes on the floor, and all the efforts to get Gantz off the track have already been made, including offers of positions. Outwardly they manage to produce an almost idyllic picture of unity. Even Yair Golan has been silent for three weeks, or at least trying not to plant left-side IEDs in the path of his friends from the right-center. No public attacks, no mutual smears, everyone projects good relations and mutual respect. There's even already a joint WhatsApp group for the campaign chiefs, for coordination as needed. But behind the scenes the picture is a little different, mainly between two - Yair Lapid and Gadi Eisenkot. Outwardly, there is respect, restraint and avoidance of harsh criticism. Everyone understands that fights within the bloc drive voters away. But behind the scenes Lapid and Eisenkot carry quite a lot of resentment toward each other. The story between them begins back in 2022. Then serious negotiations took place between the two, and Eisenkot was close to joining Yesh Atid. There was talk of the second spot on the slate and spots 7 and 25 for his people. The two even shook hands. But at the last moment Eisenkot chose to go with Benny Gantz. Eisenkot himself later explained that Lapid's offer was more generous, but that he estimated Gantz had a better chance of forming a government and therefore chose to go with him and took third place after Gideon Sa'ar. Lapid is a politician who attributes great significance to one's word, to friendship and to trust. We also saw this in the way he managed to keep his people together when political reality required them to swallow hard decisions without rebellions and without tricks. The story with Eisenkot, and especially the handshake that ultimately didn't materialize into a political agreement, he has not forgotten. Beyond the residue of the past, there is also the present. In the past week a wave of reports, articles and above all commentaries suddenly popped up calling on Yair Lapid to drop out. An article in Haaretz, some chatter by Ben Caspit on the matter, and other commentators and opinion leaders who raised the same possibility. Is it coincidental? Did everyone wake up the same week with the same thought? Or is someone in the political system making sure this idea circulates out there? In Yesh Atid, at least, there are those who suspect it is not a coincidence. The accusing finger is pointed toward Eisenkot and his circle. And this is no longer a story about past resentments, about honor or ego. It's a much more significant political story. @@@@@@@@@@@ After the slates closed, and in the time remaining until the election, the parties' main effort will of course be directed at moving voters between the two blocs. But beneath the surface another battle will be waged, no less fierce: cannibalizing votes within the blocs themselves. Eisenkot will try to take voters from Bennett and Lapid. Bennett and Lapid will try to take them back from Eisenkot. According to various checks and polls, a very significant part of past Yesh Atid voters have now moved to Eisenkot — in some checks at least 40 percent. Lapid doesn't intend to give up on them. As far as he's concerned, they're not lost voters but votes that need to be brought back home. And this is important far beyond the question of Yesh Atid's number of seats. Because if the change bloc wins, the big question of the day after will be who within it can demand the premiership. There is a dramatic difference between an outcome in which Eisenkot arrives with 24 seats and Bennett and Lapid with 15 each, and an outcome in which Eisenkot gets 20 and Bennett and Lapid approach him with 18. In the first scenario, Eisenkot is almost the landlord. In the second, everything is open. Suddenly one can talk about rotation. Suddenly Bennett and Liberman can put a different argument on the table: we have experience as prime minister and as senior ministers, together we hold many more seats, we will lead the government — and Eisenkot will get the defense portfolio. And these are only two out of countless possible scenarios. Therefore the battle within the change bloc is only beginning. Outwardly they will compliment each other and take care not to break the dishes. Inside they will fight over every seat, because every seat that moves from Lapid to Eisenkot, from Eisenkot to Bennett or from Bennett to Lapid doesn't necessarily change the size of the bloc, but it can completely change the balance of power within it. And in this election, the dramatic question may not be only which bloc won. But who won within the bloc that won. (Weekend column, Walla)

   Telegram15 Sept 2026, 01:05 ↗
8. Amit SegalChannel 12 News

   “‘These are the most consequential elections in the country’s history,’ shout the street signs, internet banners, radio interviewees, and TV presenters. I have just one question: How can elections be decisive if, according to all the polls, they won’t produce a decision? When Rabin defeated Shamir in 1992 by a single-seat margin, the consequences were momentous. When Netanyahu edged out Peres in 1996 by a razor-thin percentage, the country changed course. But if the trend in the polls intensifies and the ‘change bloc’ moves further away from 61 seats, the only option will be to form a shaky government while breaking a substantial bundle of core campaign promises. A decisive outcome is achieved when a determined bloc wins a majority and coalesces into a stable camp for years. When an eclectic collection of parties joins together for a single vote in the Knesset, that isn’t called a decisive outcome—perhaps a temporary political maneuver. Anyone who doubts this is invited to recall the adventure of the ‘change government’: how it began and how it ended. The significant development following the closing of the candidate lists, therefore, is the merger of Chili Tropper’s party into Eisenkot’s list. It was an intra-bloc contest between Yashar! and Beyachad, but with significant implications for the day after the election. After all, members of ‘Bayit Tzioni’ had previously pledged that they would not support a minority government, even if it were sworn in thanks to the abstention of the Arab parties. Eisenkot’s plan is somewhat reminiscent of what Jewish law calls the prohibition on ‘instructing a non-Jew’ to perform forbidden labor. You’re at a hotel in Rome on Shabbat, dying from the heat, and there’s an Italian next to you. You’re forbidden to tell him, ‘Turn on the air conditioner,’ because that would violate Shabbat. But you can say, ‘It’s hot as hell in here,’ hoping he’ll get the message on his own. That, broadly speaking, is the Eisenkot plan: We won’t negotiate with Abbas and Tibi and demand, ‘Vote for us’; we’ll just say, ‘If Bibi doesn’t fall, it’s on you.’ Only after the election will we know whether publicly laying out the plan on this issue was courageous or foolish. But the logic behind it is to give voters hope for an upset, allowing them to weather difficult weeks in the polls—and the past week was certainly one of those. The merger talks focused on this gap between the two sides. Tropper himself, after all, was among those who thwarted the formation of a similar government headed by Gantz in 2020. Any reasonable person can see what his history means for the chances of forming such a government, as well as the fact that he is being joined by Elisaf Peretz and Shira Shapira, a bereaved brother and a bereaved mother whose loved ones were murdered by the organization that none of the Arab MKs are willing to call by the obvious term: ‘terrorist organization.’ It appears that common ground was reached on the basis of a twofold understanding. First, Eisenkot will make almost every effort to broaden the government. Netanyahu would not be the first choice, but perhaps the second. If not Likud, then perhaps Winter or Smotrich. Anything that would make it possible to broaden the government’s base. And if that fails, the intention would be to swear in a minority government, but not as a long-term project—rather, for a short period, either until the coalition is expanded or until another election. The public justification would be that if the country is going back to the polls anyway, then the only question is whether that happens under a Netanyahu minority government or an Eisenkot minority government. The main problem with this scenario is the prospective partners. Lieberman and Bennett have already made clear that they would refuse to join such a move. True, they said the same sort of thing in 2021 and then formed a coalition with Ra’am. But this time there is also a political self-interest involved. > >

   Telegram11 Sept 2026, 08:59 ↗
9. Amit SegalChannel 12 News

   אלה הבחירות הגורליות בתולדות המדינה", צועקים שלטי הרחוב, הבאנרים באינטרנט, המרואיינים ברדיו, המגישים בטלוויזיה. אני רק שאלה: איך בחירות יכולות להיות מכריעות, אם לפי כל הסקרים לא תושג בהן הכרעה? כשרבין ניצח את שמיר ב־1992 על חודו של מנדט, ההשלכות היו גורליות. כשנתניהו גבר על פרס ב־1996 על תער של אחוז, המדינה שינתה מסלול. אבל אם המגמה בסקרים תגבר, וגוש השינוי יתרחק מ־61, הברירה תהיה הקמת ממשלה רעועה תוך הפרת צרור נאה של הבטחות בחירות ליבתיות. הכרעה מושגת כאשר גוש נחוש משיג רוב, ומתגבש למחנה יציב לשנים. כאשר אוסף אקלקטי של מפלגות חובר להצבעה אחת בכנסת, לא קוראים לזה הכרעה, אולי קומבינה זמנית. מי שלא מאמין, מוזמן להיזכר בהרפתקת ממשלת השינוי, איך התחילה ואיך הסתיימה. ההתפתחות המשמעותית עם סגירת הרשימות, לפיכך, היא מיזוג מפלגתו של חילי טרופר ברשימת איזנקוט. זה היה מכרז פנים־גושי בין ישר! לביחד, אבל עם השלכות משמעותיות על היום שאחרי הבחירות. חברי "בית ציוני" הרי התחייבו בעבר שלא ייתנו יד לממשלת מיעוט, גם אם זו מושבעת בהימנעות המפלגות הערביות. המתווה של איזנקוט מזכיר קצת את מה שקרוי בהלכה "איסור אמירה לגוי". אתה בשבת במלון ברומא, מת מחום, ולידך איטלקי. אסור לך להגיד לו "תדליק את המזגן" כי זה חילול שבת. אתה כן יכול להגיד: "חם כאן לאללה", בתקווה שיבין מעצמו. זה בגדול מתווה איזנקוט: לא ננהל משא ומתן עם עבאס וטיבי ונדרוש "תצביעו בעדנו", רק נגיד "אם ביבי לא ייפול, זה עליכם". רק אחרי הבחירות נדע אם פירוט התוכנית בפומבי בנושא היה אומץ או טיפשות. אבל ההיגיון שמאחוריה הוא לתת למצביעים תקווה למהפך, שתאפשר לגשר על שבועות קשים בסקרים, והשבוע החולף בהחלט היה כזה. שיחות האיחוד התמקדו בפער הזה בין השניים. הרי טרופר עצמו היה אחד מאלה שסיכלו הקמת ממשלה דומה בראשות גנץ בשנת 2020. ברור לכל בר דעת מה המשמעות לגבי סיכויי הקמת ממשלה כזו עם ההיסטוריה שלו, כמו גם העובדה שאיתו באים אליסף פרץ ושירה שפירא, אם שכולה ואח שכול ממי שנרצחו בידי הארגון שאיש מהח"כים הערבים לא מוכנים להגדיר בשם המתבקש "ארגון טרור". נראה שמרחב ההסכמות הושג בהבנה כפולה: אחת, איזנקוט יעשה כמעט כל מאמץ להרחיב את הממשלה. לא נתניהו ראשון, אבל אולי שני. לא הליכוד אז אולי וינטר, או סמוטריץ'. כל מה שיאפשר להרחיב את בסיס הממשלה. ואם לא, הכוונה תהיה להשביע ממשלת מיעוט אבל לא כפרויקט ארוך טווח, אלא לזמן קצר, או עד שהקואליציה תורחב או עד הבחירות. ההצדקה הפומבית תהיה שאם ממילא הולכים שוב לקלפיות, אז כל השאלה היא אם זה תחת ממשלת מיעוט של נתניהו או של איזנקוט. הבעיה העיקרית בתרחיש היא השותפים. ליברמן ובנט הרי כבר הבהירו שיסרבו להצטרף למהלך כזה. נכון, הם כבר עשו זאת ב־2021 ואז הקימו קואליציה עם רע"מ. אבל הפעם ישנו גם אינטרס פוליטי. מדוע שליברמן יסכים לחטוף את כל האש על הפרת ההבטחות כדי להמליך בגילו הלא צעיר את איזנקוט, שיחסית זה מקרוב בא? כנ"ל בנט. הרתיעה מכך תגבר במיוחד אם יהיה ברור שמדובר במהלך זמני לצורכי הפרדת נתניהו מהתואר "ראש הממשלה". מעבר לדיון בשאלה אם הנזק שייגרם מברית כזו לא ייתן לנתניהו את הבחירות הבאות, האם הם ייתנו לאיזנקוט לנהל קמפיין ממשרד ראש הממשלה ולשתות להם את הצורה? כידוע, טרופר תרם כליה, הם לא מתכוונים לתרום את גופם למדע. הלקח מפרשת בנט וששת המנדטים לא הופנם במלואו. הוא הפך ראש ממשלה לא בגלל כישורי פוקר - שבוודאי יש לו - אלא כתשלום על הפרת ההבטחה. יתר שותפיו היו מחויבים להחלפת נתניהו, והוא לא. הפעם מדובר בליברמן, שמצהיר שלא יסכים להקים קואליציית מיעוט כזו. אם לא יהיו 61 מנדטים, האם מתווה איזנקוט, במקרה הטוב, יקים את ממשלת ליברמן? לטור המלא >> https://www.israelhayom.co.il/magazine/hashavua/article/21402008

   Translation These are the most fateful elections in the history of the state," shout the street signs, the online banners, the radio interviewees, the TV presenters. I just have a question: how can elections be decisive if, according to all the polls, no decision will be reached in them? When Rabin beat Shamir in 1992 by the edge of one seat, the consequences were fateful. When Netanyahu beat Peres in 1996 by a razor's edge of one percent, the country changed course. But if the trend in the polls intensifies, and the change bloc moves further away from 61, the choice will be forming a shaky government while breaking a fine bundle of core election promises. A decision is reached when a determined bloc wins a majority and coalesces into a stable camp for years. When an eclectic collection of parties joins together for one vote in the Knesset, that's not called a decision – maybe a temporary scheme. Whoever doesn't believe it is invited to recall the adventure of the change government, how it began and how it ended. The significant development with the closing of the slates, therefore, is the merger of Hili Tropper's party into Eisenkot's slate. This was an intra-bloc tender between Yashar! and Together, but with significant consequences for the day after the elections. The members of "Zionist Home," after all, committed in the past that they would not lend a hand to a minority government, even one sworn in with the abstention of the Arab parties. Eisenkot's outline is somewhat reminiscent of what is called in halacha "the prohibition of telling a gentile." You're in a hotel in Rome on Shabbat, dying of heat, and next to you is an Italian. You're not allowed to tell him "turn on the air conditioner" because that's desecrating Shabbat. You can say: "It's hot as hell in here," in the hope he'll understand on his own. That's roughly the Eisenkot outline: we won't negotiate with Abbas and Tibi and demand "vote for us," we'll just say "if Bibi doesn't fall, it's on you." Only after the elections will we know whether laying out the plan publicly on this issue was courage or stupidity. But the logic behind it is to give voters hope for an upheaval, which will allow them to bridge difficult weeks in the polls, and the past week certainly was one. The merger talks focused on this gap between the two. After all, Tropper himself was one of those who thwarted the formation of a similar government headed by Gantz in 2020. It's clear to any sensible person what that means for the chances of forming such a government given his history, as well as the fact that with him come Elisaf Peretz and Shira Shapira, a bereaved mother and bereaved brother of people murdered by the organization that none of the Arab MKs are willing to define by the obvious name "terrorist organization." It seems the space of agreement was reached through a double understanding: one, Eisenkot will make almost every effort to broaden the government. Not Netanyahu first, but maybe second. Not Likud, then maybe Winter, or Smotrich. Anything that will allow broadening the government's base. And if not, the intention will be to swear in a minority government, but not as a long-term project – rather for a short time, either until the coalition is broadened or until elections. The public justification will be that if we're going to the polls again anyway, then the whole question is whether it's under a Netanyahu minority government or an Eisenkot one. The main problem with the scenario is the partners. Liberman and Bennett have already made clear they'll refuse to join such a move. True, they already did it in 2021 and then formed a coalition with Ra'am. But this time there is also a political interest. Why would Liberman agree to take all the fire for breaking promises in order to crown, at his not-young age, Eisenkot, who is relatively a newcomer? Same for Bennett. The reluctance will grow especially if it's clear this is a temporary move for the purpose of separating Netanyahu from the title "prime minister." Beyond the debate over whether the damage from such an alliance won't hand Netanyahu the next elections, will they let Eisenkot run a campaign from the Prime Minister's Office and drink their blood? As is known, Tropper donated a kidney; they don't intend to donate their bodies to science. The lesson of the Bennett affair and the six seats has not been fully internalized. He became prime minister not because of poker skills – which he certainly has – but as payment for breaking the promise. His other partners were committed to replacing Netanyahu, and he wasn't. This time it's Liberman, who declares he won't agree to form such a minority coalition. If there aren't 61 seats, will the Eisenkot outline, in the best case, form a Liberman government? For the full column >> https://www.israelhayom.co.il/magazine/hashavua/article/21402008

   Telegram11 Sept 2026, 08:59 ↗
10. Amit SegalChannel 12 News

    החיבור עם טרופר ואנשיו מוריד את הסיכוי לממשלת מיעוט בהימנעות הערבים

    Translation The union with Tropper and his people lowers the chance of a minority government with the Arabs abstaining

    Telegram6 Sept 2026, 20:23 ↗

All 77 reporters' posts mentioning Chili Tropper →